מכתב התאבדות
אני לא יודעת איך לתקן את עצמי
אני מרגישה שאני מתפוררת כל יום יותר ויותר ואני כבר לא יודעת מי אני
אין לי חשק לעשות כלום
אין לי חשק לדבר ולהסביר ולשמוע "די מאמי שלי" כאילו שזה יתקן משהו
אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי
אני לא יודעת כמה אוכל עוד להחזיק מעמד
להיראות כאילו הכל בסדר כשבפועל כל דבר קטן מערער אותי ומפרק אותי
לא בא לי לחיות
אני לא רוצה לשמוע את הקולות בראש שלי שאומרים לי כמה אני לא בסדר וכמה אני לא מספיק טובה ואיך אני הורסת כל דבר
אני לא יודעת כמה עוד אוכל לשקר לעצמי שהכל בסדר ושאני אהיה בסדר
שהדברים יסתדרו מעצמם
אין לי כוח להילחם ואין לי כוח להישאר ככה
אני יודעת מה לא בסדר בי
הכל
וזה יותר מדי עבודה בשביל מישהי עייפה
תגובות (8)
זה רק פרק רע בסיפור טוב. תמצאי עזרה ותגלי בעצמך כוח כי הדרך במורד הגהנום זה חמש פעמים מוות. שהתכוונתי בגהנום זה לרגע עד שאתה מסוגל להתאבד
הייתי במצבך פעם. סליחה אם זה די אגרסיבי אבל בכנות זה מה שהייתי אומרת לעצמי כשהייתי במצב נוראי בחיים שלי- תטפלי בעצמך לעזאזל. במקום לשבת ולבכות על המצב הזה לכי תעשי עם זה משהו כי זה לא ייעלם מעצמו. במיוחד שציינת שאת יודעת מה לא בסדר אצלך לכי ותעשי עם זה משהו (וזה לא בהכרח ללכת לטיפול מקצועי…), לעומתך לי לא היה מושג מה הבעיה בכלל ולמרות זאת יצאתי מזה. בנוסף, תפסיקי להסתכל כבר על העבר כי בלי זה לא תצליחי לשנות כלום בהווה.
שלום rimanticGirl היקרה,
אני לא הייתי ברמה שאת מתארת, ובכנות הייתי מנסה עד כמה שניתן לפתור את הבעיה לפני שהוא מחמיר.
אני נשמע חסר רגישות, ובכל זאת הדבר היחיד שאני יכול להגיד הוא שתנסי להבין את המקור של הבעיה ומשם להתחיל, תבקשי עזרה מאלו שהכי קרובים אלייך ותנסי לעקור את הבעיה מהבסיס- אם הצל רודף אחרייך כנראה שאת בסדר, ואם הוא בורח ממך אז יש בעיה.
תתמקדי בהווה, תפתרי את בעיות העבר ותנועי לקראת העתיד בביטחון!
בברכה, מדניאל בכר.
אלין ריפר, אני חושבת שאחרי מאבק ארוך יש נקודה של אפיסת כוחות בה צריך לעצור ולקחת איזשהו שינוי שיפסיק לעייף ויביא ליותר תוצאות. יש פה איזשהו חוסר אונים והבנה שאי אפשר להמשיך ככה כי זה מוביל למקום שכנראה לא רחוק מדי מאיפה שהיא נמצאת. אבל באופן כללי, כן, לגלות שאתה חזק יותר ממה שנדמה זה טוב.
וואי באלי לתת לך חיבוק ענק….אני ממש בוכהההה…..
את כותבת פשוט כואב אבל את כותבת טוב..
אני מרגישה בדיוק כמוך פשוט אין לי מושג ממה מגיע ההרגשה הזאת.. אין לי בעיה ספציפית….וזאת דווקא הבעיה..אף אחד לא יודע שככה אני מרגישה…
האמת היא אני מנסה לטפל בזה..חשבתי לעבור ביצפר לכפר נוער בגלל ששמעתי ששם פשוט תומכים בך ואוהבים אותך וזה כמו משפחה אחת גדולה אבל כולם אומרים לי מה לך ולכפרי נוער? את ילדה חכמה וטובה… הם לא מבינים… קיצר אולי את תצליחי לשנות מהשגרה שלך וזה יעזור לך…זה ייתן לך סיפוק ואולי יעזור לך…
בהצלחה….אוהבת3>שגהש
רק שינוי יכול להוביל למוטיבציה.
תשני משהו בחיים שלך גם אם אין חשק…אבל זה עוזר
הכל מתחיל ונגמר בך. את בוחרת ליפול או להאבק תמצאי את הכוחות לשרוד זה יהיה קשה אבל גם שווה את זה בסופו של דבר. בהצלחה את יכולה לעשות את זה.
הפתרון היחיד למניעת התאבדות לדעתי הוא התבודדות…אם ניסת את כל האפשרויות למה שלא תנסי גם את זאת…ואגב את כותבת ממש טוב!