מי ישלוט?

הם בתוכי רבים, ממש כמו עשו ויעקב ברחם אמם.
הם רבים בניהם מי יהוה חלק משמעותי בחיי, מי יראה את נוכחותו בצורה חזקה יותר, מרשימה יותר בחיי, לבל אשכח אותם, את קיומם.
הכעס בוער, בעקבות ריב שרבתי עם אדם בתוכי בוערת להבה גדולה, בצבעי אדום-כתום.
שיר אהוב מתנגן ברדיו, ובבת אחת השמחה, שצבועה בצבעים עליזים גוברת על הכעס, למרות התנגדותו ושולטת בגופי, חזקה, עוצמתית.
מחשבה על אדם אהוב שלא ראיתי זה זמן רב חולפת בראשי והשמחה, רוטנת מעט אך מפנה את מקומה לגעגוע, שמציף את הגוף.
השיר תם, מבזק חדשות, השדרן מודיע על רצח שארע. ידיים בלי נראות צובטות את הלב, והעצב כעת נוכח, מכווץ את הלב.
פרפר תכול כנפיים, מתעופף לעברי וההתרגשות מבקשת מהעצב בנימוס, לפנות את מקומו כעת תורה להיות נוכחת, שארגיש אותה בכל אברי, שלא אפספס אותה חלילה.
אך במהרה הרגשות שוב פוצחים בריב, מי יהיה יותר דומיננטי בגופי, מי ישלוט, את מי ארגיש יותר.