מי אתה?
הכאב הזה אוכל אותי מבפנים, הידיעה שבאמת כמעט עשיתי את זה, שכמעט והלכתי לאיבוד בתוך עצמי.
הדמעות שזולגות על פניי לא מכפרות את האמת המגעילה, למרות שזוהי בעצם מטרתם הפעם, לכפר.
זה היה הרגע הזה שבו לא משנה כמה ניסיתי, עדיין לא הצלחתי להתקדם הלאה, עדיין הייתי מאחור.
אני מאלה שהחברה מכנה "ישנים", המתחברים בקלות אבל מבודדים את עצמם.
בסופו של דבר אנחנו היחידים שאשמים בגורלנו.
אני מסכלת אחורה ומגלה כל כך הרבה פגמים פתאום, כל כך הרבה דברים לא נכונים שעשיתי.
כל כך הרבה הבטחות שהבטחתי לעצמי והפרתי.
אני לא באמת רציתי בכל זה, אני בכך הכל רציתי לנסות לגרום לעצמי להבין משהו, אך תמיד דברים הולכים הפוך ממה שאני רוצה.
אני מרגישה לפעמים שפשוט בא לי שכל העולם ישתוק וישמע אותי צורחת, צועקת כי אני חייבת, כי כבר כל יום אני מרגישה לא שייכת ושבורה, כי אני רוצה לצעוק ולקלל את החיים האלה.
את החוקים.
את האנשים ש"מחליטים" מה לעשות ומה לא.
לפעמים אני רק רוצה שיעזבו אותי, שיפסיקו להסתכל עליי ולחשוב לעצמם שאני מישהי להעריץ, כי אני כל כך לא, החיים שלי יותר קשים ממה שזה נראה להם. זה כמו שלהגיד שהילדות שלי היתה טובה זה שקר, אבל זה שקר להגיד שהיא היתה קשה.
הכל הפוך ומסובך.
אנשים סביב לא מבינים איך אפילו המילה הכי קטנה שלהם מסוגלת להפיל אותי בחזרה למטה, לנפץ אותי.
אנשים פונים אליי עם בעיות וצרות, אומרים שקשה להם אך הם לא מבינים מה עבר עליי, הם אפילו לא יכולים לראות חצי ממה שאני סבלתי.
והאמת, זה אולי לא רק אני, זה אנשים כמוני.
כל כך הרבה זמן שאני סבלתי ממשהו, שאני יודעת שבטח היה לאחרים… כל כך הרבה פעמים ושנים שמעתי את אותם מילים פוגעות חוזרות על עצמם, מטיחות עלבונות במודע או שלא. אני מודה שתמיד ידעתי שזה יקרה, זה היה כמעט צפוי, אבל זה כל כך פוגע לראות את החוסר אנושיות של אנשים.
כולם התרחקו ממני באותה תקופה, אפילו משפחה; נשארים קרוב כאילו "לתמוך" אבל לא מבינים שאני בעצם סובלת את החרא האמיתי.
הכרתי ילדה שעברה בדומה לי. היא סיפרה לנו הכל, היא אפילו היתה על סף התאבדות, ופתאום הדברים הכי קטנים הצילו אותה.
אנשים. שיחות.
כשהיא אמרה שאנחנו צריכים לפקוח את העיניים ולשים לב שחברות שלנו לא יגיעו למצב הזה אני בטוחה שהיו כמה שהביטו בי, למרות שעיני היו עצומות.
זה כל כך קל, להיבלע בעולם אחר, במציאות אחרת, במקום אחר…
זה כל כך קל, לגרום לעצמך לשכוח, כי יש כל כך הרבה דרכים…
אני אולי מצאתי את עצמי, בערך, אז אני שואלת עכשיו, מי אני?
מי אתה?
תגובות (9)
ואו… עומדות לי דמעות בעיניים מהסיפור המדהים…
הכתיבה שלך פשוט יפיפייה….
זה באמת סיפור מרגש…
הקשבתי לשיר וגם הוא מדהים…
תכתבי עוד!!!
ספיר אין לי ממש מה להגיד לך.. זה יותר מיפה או מושלם..
זה פשוט נכתב בשבילי.. זה הדבר האמיתי.. דירוג 5!
נכון!! השיר כל כך יפה… (אני עכשיו מקשיבה לו בפעם השנייה..)
וואו מדהים. הכתיבה שלך שובה אותי כל פעם מחדש.
ביטוי רגשות בצורה נפלאה.
הקטע הזה נורא מדבר אליי.
אני אחסוך מכם את כל החרא שעבר עליי ועובר עדיין, אבל אני חייבת להגיד שהקטע היה נורא אמתי..ואני עוד פאקינג חושבת שכתבו אותו עליי או שזה מנק' המבט שלי.
הכתיבה שלך מ-ד-ה-י-מ-ה..!
עם כתיבה כמו זו, אני מזמן הייתי מוציאה ספר. וכפי ש'אופיר' אמר לך פעם אחת, תוציאי ספר עם כל השירים שלך. אני מסכימה איתו לגמרי.
כל הקטעים שלך נורא שונים זה מזה מבחינת הרגשות. חלקם עצובים; דכאונים; שמחים וכו'. ולאחת (אחמ, אני) שתמיד הרגשות ומצבי הרוח משתנים לה כהרף עין, הספר (שאני מקווה שתוציאי בעתיד) נורא יתאים לה.
לילה טוב ;-)
את רושמת מדהים והסיפור שלך זה בול אני. אני קוראת אותו וחושבת שאת בכלל מדברת עלי… אני אוכלת חרא כל יום ולא נראה שלאף אחד אכפת. אני מתה שהיה מישהו שיואהב אותי כל כך שכל העולם לא ישנה לי וזה היה רק אני והוא… 3> הכתיבה שלך מהממת ואני יודעת יש לך עתיד בכתיבה
ואו ספיר… פשוט… וואו..
קצת קשה לי לעכל את כל מה שכתבת פה בעוד אני מנסה לגרום לדמעות הלישאר במקום ולא לפרוץ, אני עכשיו יושבת מול חבורה של אנשים שאין להם מושג מהחיים שלי וקוראת את זה אז בכלל… אני פשוט לא מצליחה לעכל את מה שכתבת פה, זה כאילו מדהר עליי ואליי ולתוך הלב שלי, אני לא יודעת את הסיפור החיים שלך (למרות שאני אשמח לדעת אותו פעם (ועכשיו נשמעתי כמו פדופיל) אם תרצי לספר לי) אבל גם אני אוכלת חרא מדי פעם וגם לי קשה, ואני מרגישה כאילו הסיפור הזה נכתב מהלב שלי אבל הוא בעצם נכתב משלך…
הסגנון כתיבה שלך פשוט מדהים ומרתק אותי כל פעם מחדש ואם הייתי מכירה אותך במציאות, באמת, שהייתי סוגדת לך. באמת. זה נשמע כאילו עברת כל כך הרבה דברים בבת אחת… ואני כל כך מזדהה עם זה.
את עוד תוציאי ספר עם השירים שלך, ואני מקווה להיות בין הראשונים שיקראו.
אוהבת אותך המון המון!!
אמי :)
יש לך כתיבה מדהימה את כבר יודעת את זה :)
את כותבת כמו סופרת מקצועית ומבחינתי את באמת סופרת.
אם יש סיפורים שאותם אני יכול לקרוא פעם אחר פעם אלה הסיפורים שלך.כי הם פשוט מיוחדים בצורה מיוחדת.
כל הכבוד :)