סתם_אחת
זה אמיתי לגמרי, וכמה טוב לפרוק. אתם לא תאמינו מה עבר עלי עד שהחלטתי לפרסם את זה.

מי אני?

סתם_אחת 07/08/2014 832 צפיות 11 תגובות
זה אמיתי לגמרי, וכמה טוב לפרוק. אתם לא תאמינו מה עבר עלי עד שהחלטתי לפרסם את זה.

אסור לי לבנות את עצמי מחדש, אני אומרת.
כאן יכירו אותי בתור מי שאני, מחייבת.
אבל זה לא עובד, זה לא מצליח, הפיתוי גדול מדי והפרס – שיחכה.
אני כבר לא זוכרת מי אני, הולכת לאיבוד בין השקרים שמהם בנויה זהותי.
השבעתי את עצמי שפה אהיה מי שאני, לא אף אחת אחרת. אבל לא הצלחתי.
קשה לי, קשה לי מדי.
אני יודעת שאני לא מאוד אהובה בכיתה, או בבית הספר, אבל חשבתי שפה אצליח,
אצליח להיות מי שאני. כי באתר ווירטואלי זה יותר מדי קל, קל ופשוט לעצב את עצמי מחדש. באתר אחד – אני ילדה צינית ושנונה, באתר השני, רגישה וחכמה.
אבל זאת לא אני!
אני רוצה להיחשף, אבל שומרת על המסכה.
כי מה אני בלעדיה? ילדה רגישה, ביישנית, אבודה.
לעולם לא אצליח להרגיש בנוח, כי זאת לא אני.
לעולם לא אצליח להיפתח, כי אין לי מה לומר.
רק בבקשה, אני צריכה עזרה. כי נוח מדי להיות ילדה נחמדה אבל אדישה, אחת שלא אכפת לה מכלום אבל עוזרת לכולם. אבל זאת לא אני.
תצילו אותי בבקשה! אני זועקת, אבל איש לא שומע, איש לא עונה.
הרי כולם מתעסקים בתדמית שבניתי. אז מעכשיו, אני אהיה אני.
כי אני רוצה שיכירו אותי, שיכבדו אותי בתור מי שאני.
אבל זה קשה מדי, כי גם אם זה נשמע נוראי אני נחמדה מדי.
אכפת לי מה אחרים חושבים וזה הורס לי את החיים!
אני מפחדת מה יגידו עלי, איזו ילדה פריקית, מוזרה.
אני רוצה לומר להם מה אני מרגישה, אבל לא יכולה.
אז הצילו, בבקשה!
תעזרו לי להיות מי שאני, כי מפתה מדי לשכוח, מפתה מדי להיבלע.

תצילו אותי, בבקשה.


תגובות (11)

אין לי מושג כמה אני מרגישה אותו דבר אבל באמת שאני יכולה להגיד בשיא הכנות שהאתר הזה מדהים והוא עזר לי מאוד להיפתח ולפרוק (מוזמנת לקרוא את הסיפור הכול בנפרד) ואין לך מה להתבייש פה ולהיסגר, יקבלו אותך פה כמו שאת כי בסך הכול כולם מחפשים פה אנשים שהם לא מכירים לשתף אותם בחיים שלהם כי הם לא מכירים אותם. אשמח עם תדברי איתי ועם את צריכה עזרה אני תמיד פה ואני אשמח לדבר איתך על כול דבר :)
וסתם, לא קשור, כתיבה ממש יפה (;

07/08/2014 23:07

נכון. אין לך מושג כמה אני יכולה להזדהות, (אם אין לך מושג, זה הרבה..) ואני פנויה לפריקות בצ'אט בשתיים בלילה אם תצטרכי אותי, אבל זה בתנאי שתהיי עמדת הפריקות שלי גם.. את יכולה באמת לכתוב לי למייל, באמת. [email protected]

07/08/2014 23:24

אני ממש מבינה אותך זה הכי קל לא להיות מי שאתה באמת במקום ווירטואלי שבו אף אחד לא מכיר אותך, אבל אני חושבת שדווקא בגלל שהסיכויים שתפגשי כאן מישהו שאת מכירה מהחיים האמתיים קטן.. דווקא בגלל זה כדאי לך להיפתח ולהיות ולהראות את מי שאת באמת, דווקא כאן לדעתי אנשים לא ישפטו אותך ואנשים "יקשיבו" לך ויקראו את כל מה שאת כותבת וינסו לעזור עד כמה שהם רק יכולים. אני חושבת שאם תפתחי ותעצמי את הביטחון שלך דרך האנשים כאן ודרך הכתיבה, כך גם בחיים האמתיים הביטחון שלך יעלה ולא תצטרכי לשים מסכות. אני יכולה להבטיח לך שאם תהיה מי שאת את תהני פי אלף מהאתר הזה כי את באמת ובתמים תרגישי שייכת ואהובה, וכך גם זה ישפיע עלייך בבית ספר ובחיים עצמם D:
וכתיבה יפה מאוד ממש הבנתי אותך :))

08/08/2014 00:23

גם אני כזאת, יכולים לשבור לי את הלב ואני אשאר אדישה.
״בכית?״
״לא, הוא לא שווה את זה.״ אבל בפנים בא לי להתפרק. ולשבור צלחת. או עשר.
זה כל כך נכון.
אם את רוצה לדבר, צור קשר#

08/08/2014 00:28

הלפי, שבירת צלחות זה לא מדד. לשבור דברים זה תמיד כיף.
בכל מקרה, אני מזדהה איתך חלקית. באינטרנט קל לי יותר לחשוף את עצמי, אבל אני באמת חושפת את עצמי.
ללא מסכות.
כי אף אחד הוא לא דבר אחד. אני מסוגלת להיות הצינית השנונה וגם הרגישה החכמה. אני אנוכית אבל גם מתחשבת, אני מעצבנת אבל לא מעליבה אנשים למען הכיף, אני סקרנית אבל עצלנית מכדי לשאול. את לא מציגה מסכה, אלא חלקים מעצמך, או ממה שאת יכולה להיות.
אני חושבת שבשלב מסוים כבר אין הבדל בין המסכה לפנים שלך.

08/08/2014 00:46

    אגב, לפני השאלה "כי מה אני בלעדיה? " צריך לשים פסיק או נקודה.

    08/08/2014 00:48

אל תחששי לומר מה שאת חושבת אל תחששי
להיפתח ולהיות מי שאת בין אם זה באתר ווירטואלי או בחיים האמיתיים
אני גם אומרת אל תחששי להיפגע בגלל
מי שאת. כי כולנו נפגעים ומי שליבו לא נשבר הוא גם לא השתמש בו החוכמה היא לא להשאיר את הנעליים חדשות ולצפות שהן לא
יקרעו. תהיה מי שאת ואני בטוחה שיקבלו אותך גם פה באתר יש כאן בנות ממש נחמדות
ואת נשמעת בעצמך ממש נחמדה
דרך אגב את מוזמנת לדבר איתי בכל עת.

08/08/2014 00:47

תודה לכולן!
אתן לא מאמינות עד כמה זה חשוב לי.
אני גם עוברת בית ספר, ככה שאפילו שלא הייתי ממש 'מקובלת' בבית הספר הקודם שלי, היו לי חברות וידעתי מול מה אני מתמודדת ומה יחסי הכוחות.
עכשיו אני ממש מפחדת כי יש לי רק שתי חברות בבית הספר החדש והן בכלל לא יהיו בכיתה שאני שובצתי אליה, ואני לא ממש יודעת מה לעשות.

08/08/2014 07:55

תרכשי חברים חדשים. את תהיה איתן/איתם באותה כיתה מן הסתם שתתחברי לכמה ילדים.
וחוץ מזה יש הפסקות שבו תוכלי להתראות עם החברות הוותיקות שלך.
בהצלחה בבית-ספר החדש.

08/08/2014 08:12

תודה רבה. זה באמת מאוד עוזר לי.
אני צריכה קצת עידוד אבל אין לי ממש מול מי לשפוך את הלב, ואתן עוזרות לי בזה מאוד. למען האמת, מעולם לא חשבתי שכתיבה יכולה להיות כלי פריקה טוב כל כך.
ואנונימית, תודה רבה. זה באמת עזר :).

08/08/2014 08:30

יש איזה כיף שעזרתי
אני אזכיר לך שוב שאני תמיד פה אם תרצי לפרוק

08/08/2014 08:39
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך