מטרות

היום הכל ברור יותר, בהיר.
מה המטרות שלנו בחיים? מתי באמת נהיה מאושרים?
ואם האושר שלנו תלוי במישהו אחר, מה זה אומר עלינו? למה אנחנו חייבים להציב מטרות ומסגרות לכל משימה פשוטה, מדוע אי אפשר פשוט לחיות?
מתי בעצם אני יודעת שהצלחתי, שזהו, אני פה, הגעתי?.

אני מאחלת לנו ימים של משמעות.
ימים של חיוכים. ימים של בכי. ימים של מטרה. כי הרי זה מה שחשוב, לא?

הכל כל כך גדול, ואני כל כך קטנה, פשוטה.
אם נניח נשווה את החיים למשחק, נבין שהדמיון ענק.
ניצחון, כישלון, רמאות, קינאה, אכזבה.
אבל אז אני נתקעת, כי בעצם, איך אנו פורשים מהחיים האמתיים?

אני מבינה שבחיים יש עליות וירידות, אבל אני לא מסוגלת להתמודד יותר עם הסחרחורות.

אני מחכה לסימן, אני מחכה לרגע שלי.
לא, לא. אני אעשה משהו משמעותי, וזאת גבירותי ורבותי, המטרה שלי.