מכונה קרה
שמישהו יגיד לה כבר שהיא לא מלכת העולם! אלוהים אי אפשר לסבול אותה יותר! היא מתהלכת פה כמו רוח. חיה על חשבון כולם. מתנהגת כמו מלכה כאילו כולם חייבים לה הכל. נמאס לי כבר מהנוכחות שלה. אני בקושי חיה כאן ובימים האחדים שאני חוזרת מדי פעם נמאס לי כבר ממנה. נמאס לי מלשמוע אותה ולראות אותה. נמאס לי שהיא קיימת. העולם היה הרבה יותר טוב אם היא לא הייתה קיימת. אני רצינית. וכולם יגידו לי בתמימות "היא אחותך!", לא היא לא. היא מעולם לא הייתה וגם לא תהיה. לא מגיע לי אחות כמוה ובטח שלה לא מגיע אחות כמוני. היא כזו טיפשה. זורקת לפח כל דבר טוב שהיא מקבלת בחיים. אין לה עבודה, אין לה חברים, אף אחד לא רוצה להיות בסביבתה יותר. אני הבנתי שהיא לא שווה את זה לפני יותר משנה. אני מחכה ליום ששאר האחים שלי וההורים שלי וגם כל שאר האנשים בעולם יבינו שלא מגיע לה כלום. אני לא יכולה יותר להיות כאן ולחיות בפחד. בפעם האחרונה שדיברתי איתה הייתי בת 16, ילדה. ועכשיו, היא הרבה יותר גדולה מזה ועברה קצת יותר בחייה והייתי מצפה ממנה להבין איך העולם עובד. אבל כשהיא מתנהגת כמו ילדה בת 12 שלא מוכנה לוותר על טיפת אגו כדי שיהיו מסביבה כמה אנשים אז מגיע לה. אני מקווה שהיא כבר תעזוב את הבית. שתעזוב את הבית ולא תחזור. שלא יהיה לי שום אינטראקציה איתה, שפשוט תיעלם. היא כמו מכונה קרה שאין לי שום קשר אליה יותר. רק צעקות ומבטים של שנאה אני מקבלת ממנה מדי פעם. ולמדתי לענות לה. אני לא צריכה לשקשק כל פעם שהיא פותחת את הפה. וכזה הבל של מילים מסריחות יוצא ממנה. בחיי לא איחלתי בלבי למישהו רע כמו שאני מאחלת לה. ואינני בן אדם רע, אינני נוטה לשמור טינה, לי חשוב איזון ואהבה. אבל איתה זה בלתי אפשרי לרצות דבר כזה. אני לא יודעת מאיפה היא קיבלה את החוצפה הזו שלה. לירוק לבאר שממנה היא שותה בכל פעם מחדש. קשה לי להאמין שגדלנו באותו הבית וקיבלנו את אותו החינוך. איך זה שאני יצאתי דפוקה והיא יצאה דפוקה עוד יותר?
תגובות (0)