מחשבות על עולם אחר

אוקיינוסים של בדידות, הרים של ריקבון, יערות של פחדים, מדבריות של שכחה. זה כל מה שעיני רואות ולא מעבר.
אני קורא בשמה והיא לא עונה לי. בכל פעם שמנסה אני להתקרב אליה, לצעוד את הסנטימטר הראשון מבין אלף, מרתיע אותי משהו אחר ואני חוזר על עקבותיו.
אני חולם על עולם שבו ייעלם הכל. הבדידות והריקבון, הפחדים והשכחה. לא יישאר כלום. לא חוק טבע או דת. לא עריצים ולא רמאים. לא יהיה כלום אבל יהיה הכל. כי זה יהיה רק אני ואת.
וזה הכל.