מזויפת.

התכתבנו.
ביקשת ממני תמונה.
שלחתי.
אמרת שאני יפה מאוד.
אמרתי תודה.
חייכתי, הסמקתי.
עלה לי הביטחון העצמי.
אבל לא הייתי שלמה עם זה.
כי ידעתי שאתה לא יודע איך אני נראית.
ראית רק את הפנים שלי.
ויש לי פנים נחמדות.
אבל בגוף אני מלאה.
ואת זה אתה לא יודע.
אז החמאת לי למרות שלא ידעת איך הגוף שלי נראה.
לא ידעת מכמה זויות צילמתי את התמונה.
לא ידעת שבדיוק אתמול הורדתי את מצלמת האפקטים המוצלחת.
לא ידעת שבתאורה מול השמש הפנים שלי יוצאות מדהים.
החמאת לי על תמונה מזויפת.
הכל פתאום נהיה מזויף.
העלית לי את הביטחון העצמי שלי עם המחמאה שנתת לי.
אבל המחמאה הייתה רק על הפנים.
אז המחמאה מזויפת.
אז גם הביטחון העצמי שנתת לי מזויף.
רציתי שתאהב הכל.
ירדתי במשקל. נהייתי רזה.
עלה לי הביטחון העצמי.
אמרת שאתה מעריץ אותי.
אמרת שאתה אוהב את הביטחון העצמי שלי.
שאני אוהבת את עצמי.
שצריך לאהוב את עצמי ללא תנאים.
אבל אם היית רואה אותי שמנה אולי לא היית אוהב אותי.
אז זו אהבה עם תנאים.
והייתי רזה ועלה לי הביטחון העצמי.
אבל ידעתי שזה רק בגלל שירדתי במשקל.
ידעתי שאם אעלה במשקל שוב אשנא את עצמי.
אז גם זו אהבה עם תנאים.
אני לא אוהבת את עצמי בלי תנאים.
אז אין לי מה לצפות שאתה תאהב אותי בלי תנאים.
אז כתבת שיש לי ביטחון עצמי,
אבל המחמאה שלך לא הייתה נכונה.
אין לי אהבה עצמית. ואין לי ביטחון עצמי.
כי אני אוהבת את עצמי רק בגלל שאני רזה.
וגם הפעם הרגשתי מזויפת.
וגם הפעם הביטחון העצמי שלי מזויף.
מרגישה מזויפת. מרומה על ידי עצמי.
משחקת פינפונג עם המשקל בשביל להיות מרוצה מעצמי.
כדי שאתה תאהב אותי.
כדי שאני אוהב אותי.
ואתה מחמיא לי. אבל זה מזויף.
כי אני בעצמי מזויפת.
אם אתה מחמיא על מה שמזויף,
המחמאה שלך בטלה. כי גם היא מזויפת.
כולי מזויפת.
האושר לא במשקל שלי.
האושר בי.
עד שאני לא אוהב אותי, אתה לא תאהב אותי.
אתה תאהב רק את מה שאני מוכרת לך.
ואני מוכרת לך רק זיופים.
ואתה קונה אותם.
אני מזויפת כי האמת היא בתוכי.
ולא בגוף שלי.
אז דבר איתי מחר.
אני אשלח לך תמונה חדשה.
אתה תמיד אוהב לקבל תמונות שלי.
אבל מחר תקבל אותי כמו שאני.
עם כל הגוף. בלי אפקט. בלי זיוף.
אותי, האמיתית.
ואתה תבחר אם לקנות את התוצר המזויף או את התוצר האמיתי.
כי אני לומדת לאהוב את עצמי.
והפעם בלי תנאים.
לילה טוב.