מזה 5 שנים

אתה לא מכיר אותי עדיין, אבל אני מכירה אותך.
אתה ההתאהבות הראשונה שלי מזה 5 שנים.
ואתה לא יודע מה הולך לקרות, אבל אני אשתף אותך כי אתה תהיה חלק בזה.
אתה ובחורה אחת שרצית תריבו והיא תעבור לשבת במקום אחר, במקום שלי, בזמן שאני לא שם.
כשאני אחזור לא יהיה לי מקום, אז אצטרך לשבת לידך.
בלילה שלפני אני אתכנן לעשות משחקים, כאילו אני מתלבטת אבל בסופו של דבר אני רק אשאל אותך אם אפשר לשבת.
ואתה תסכים, לא כי אתה נלהב שאשב לידך, אלא כי אתה מנומס מדי בכדי לסרב.
נתחיל לדבר בשיעור ביולוגיה, כשהמורה יתעמק בגוף האדם וזה יחליא אותי.
לך יש אהבה בלתי ברורה לדברים האלה, וכבחור מנומס תשאל מה יש לא לאהוב.
השיחה תתגלגל עד שהמורה ינעץ בנו מבט, נחייך ונשתוק והשיחה תמשיך בהפסקה.
בלי ששמת לב הבחורה שרצית תתרחק ממך יותר, אבל לך לא יהיה אכפת כי יש לך הסחת דעת לא רעה.
לאחר שבוע כשהתחלנו לדבר יותר, קוראים לי לצאת לקורס כתיבה שמתנהל על זמן שיעור.
אתה תשאל אותי בהתעניינות אם אני כותבת, ואני אגיד לך שזאת התשוקה הכי גדולה שלי.
אתה תבקש ממני לכתוב לך פעם משהו ותדביק על הפנים את החיוך המתוק שלך, הדבר האחרון שאני אזכור לפני שאני אכנס לקורס.
לאחר שבועיים נתחיל לפלרטט, תגלה שיש לי בך קצת עניין ותאהב שאני מצחיקה אותך.
כמה ימים מאוחר יותר, בזמן טיול של"ח כאנחנו צריכים להתחלק לשלישיות ולנווט בכמה שכונות, יצא שאהיה איתך ועם עוד מישהו שאנחנו בקושי מכירים.
בטעות נגיע לכיוון ההפוך ונצליח לאבד את הבחור שיהיה אמור להיות איתנו, אז נתיישב על ספסל חלוד בסוף הרחוב ונדליק מוזיקה.
נתחיל לרקוד כמו שתי תרנגולות עם פרקינסון, קופצים וממציאים תנועות שלאנושות יש מזל שהיא לא מכירה.
בזמן שאעשה את הסיבוב האחרון של הריקוד הצולע שלנו, תצליח להגניב נשיקה.
מאותו הרגע נראה שהפנטזיה הכי גדולה שלי מתגשמת.
תמיד תזכיר לי כמה חמודה אני ולא תפסיק לצחוק מהבדיחות שלי, ולא נוריד את העיניים אחד מהשניה.
אני היפראקטיבית, ואתה לא פחות ממני, כך שהאיזון שאמור להיות הפך לקיצוניות. נרים כל מקום שנהיה בו, אם זה ביום שקט בכיתה באמצע הפסקת אוכל, אותה נצליח ללכלך עם מלחמת אוכל ענקית, או בגינה הקטנה והישנה שבפינת חצר בית הספר, בה נעשה מלחמת בוץ עם עוד ילדים שהצטרפו.
אנחנו נצא פעם לת"א, סתם נשב על איזה ספסל שליד המזרקה שבדיזינגוף, כשתגיד שאתה רוצה לעשות עוד כמה שטויות. אתה תניח את הסקייטבורד שלך על תחילת הירידה כשאני יושבת מקדימה, ואתה מאחוריי.
אתה תדחוף אותו קצת מאחורה ונרד במהירות, כמעט נדרוס כמה אנשים אבל מעולם לא אהיה כל כך משוחררת.
אני אעבור איתך 10 חודשים מדהימים ולמרות הפרידה הכואבת וההבטחה הנדושה, אני לא אתחרט על הרגע הזה.
אבל עד אז…אתה לא מכיר אותי, ואני מכירה אותך.
אל תדאג, אתה עוד תכיר.
אתה ההתאהבות הראשונה שלי מזה 5 שנים.