מה קרה, ספיר?…
אני זקוקה לזה, אתם לא מבינים?! אני גם צריכה את הכתף הזאת להתפרק עליה! אני עצבנית, ממש עצבנית, אבל אני לא יודעת למה.
"למה את כועסת ספיר, על מה את עצבנית?" –די! אל תשאלי אותי את זה! אני לא יודעת! אני מבולבלת… לא קרה לך שקמת יום אחד והרגשת נורא? הרגשת כאילו את רוצה לשנוא את כולם, אבל איפשהו בתוכך ידעת שאת לא תצליחי לעולם, וזה מתסכל.
לא קרה לך?!
דייי!!
אני מכורה למוזיקה, אבל זה לא מרגיע אותי בכלל, אני רק בוכה יותר, חושבת אולי זה יגרום לעיניים להתייבש, אבל הן לא!
… אני רוצה לדבר אם מישהו, אבל אין לי אם מי. אני רק רוצה חיבוק, זה יותר מידי? זה מאוחר מידי לשנות עכשיו את מי שאני? זה מאוחר מידי לנסות להראות שגם לי יש צד שהתבגר?
אל תעזבו אותי ככה מאחור… אל תתני לי לשקוע בתוכי…
למה אני בוכה?…
ואתה, כן אתה! אתה צריך לעזור לי ולנחם אותי כשאני באה אליכם בבוקר בוכה על החלום שלי, אתה לא אמור לצחוק ולדבר שטויות! אני צריכה גם אותך פה, לא רק אותה תמיד…
אני נמצאת איתן כל שבת, אנחנו צוחקות ומדברות והכל… אבל כשהפעולה נגמרת, אני מרגישה שוב שונה, כאילו זהו, אין לי מה לעשות שם יותר.
אז אני הולכת ישר הביתה.
למישהו חשוב ממני? אני מנסה כל כך לעמוד בקצב, אבל אני אף פעם לא מצליחה. אני אף פעם לא קשורה…
ואולי כל זה באשמתי…
אולי עשיתי משהו, אבל מה?! ואם מישהו יודע, למה אף אחד לא אומר לי?
אמא, אני לא יודעת. אני פשוט לא יודעת!
אל תשאלי אותי את זה שוב, כי אין לי מה לענות לך. הכל… זה כאילו הכל בורח ממני. דוחה אותי. מחזיר אותי אחורה לסוף הטור ואומר לי "זה לא מקומך. זה לא מה שאת צריכה לעשות. נסי שוב."
ואני מנסה! אני מנסה לחזור לעצמי ולעשות הכל כמו תמיד, לפי השגרה החדשה שלי…
אבל הכל…
ריק. כאילו אין בי כלום יותר. כאילו אין בי צורך. כאילו זהו, עשיתי את שלי…
ועצוב לי אמא, אבל…
את לא הכתף שאני צריכה. אני כבר לא מרגישה בטוחה עליה.
אז תגלי לי אמא, איך אני ימצא את הכתף הנכונה?
תגובות (10)
אני לא יודע מה להגיד.כי גם אני נמצא עכשיו בסוג של אובדן מוזר כזה,ואני לא יודע איך להסביר אותו…
אני מנסה להיות אופטימי כי אני לא רוצה להדאיג את האנשים שסובבים אותי ולשגע אותם עם הבעיות שלי.אבל זה כבר דבר אחר לגמרי.
אם את צריכה משהו,את יודעת לאן לפנות.אני כאן תמיד בשבילך ואני בטוח שאני מדבר גם בשם כולם כאן.את בבעיה-אנחנו עוזרים לך.
הכול פה הדדי.
ספירוש מקסימה שלי אני מבינה אותך כול כך גם אי עברתי את זה ואני מבינה אותך
אני מבטיחה לך שהכול עוד הסתדר לך תיקחי לך את הזמן תחשבי על הכול ואני בטוחה שיהיה לך יותר טוב את יודעת שבעצם נכון שאמא היא הכול אבל אני מבינה אותך לא תמיד קל לבהו ולבכות על הכתף של אמא כי גם אמא לא תמיד מבינה
אני פה בשבילך עם את צריכה משהו
ותיקחי לך תזמן ושתרגישי מוכנה תחזרי אלינו כמו חדשה
אוהבת שרית
ושבוע מקסים =)
אם את רוצה עידוד קטן,אז כתבתי סיפור חדש ל'חדשות מעליב'.אני מקווה שזה אולי יעזור לך לרוממות הרוח…
אני לא יודעת מה להגיד איך בא לי לעזור לך ואני מרגישה ממש כמוך וגם אני ככה ואף אחד לא מבין אותי ואני כל לילה בוכה על הכרית שלי כי אף אחד בעולם לא מבין אותי
היי
גמאני לא הייתי. אבל אני קצת מאוכזבת!
את יודעת שאני יכולה להיות כתף למה שתרצי!
גם למאכל 0.-
אם באלך לדבר אני אשמח…
את יודעת את המייל שלי ?!
אז תרגישי חופשי..
לכתוב לי מה שבאלך, אני אפילו אשמח..
[אולי גם את תעזרי לי במשהו…- לגבי הבית-ספר החדש וזה..]
אז אני מקווה שתרגישי טוב – נפשית..
ושתמצאי את הכתף שלך,
למקרה שאני לא אעזור ^^
ספיר! לפני הכול התגעגתי אלייך!!! ואני מאוד מאוד מאוד מבינה את הרגשות שלך!
אבל על תשאירי את הכול בלב! חשוב לשתף! (זה מזכיר לי את השיר שכתבתי "תפרוק את הכאב) עם את רוצה תקראי :) ואת יכולה לשלוח לי מייל כמובן!
גם אני מרגישה קצת כמוך! כשיגיע הזמן ותקבעי את המקום שלך אנחנו נקבל אותך בזרועות פתוחות.
שירה
זה ממש מרגש ועצוב!
טוב, כאן תמיד יש לך כתף! תמיד תמיד תמיד! אנחנו כמו משפחה, זוכרת? יש לך פה אפילו אחות תאומה!
ספיר… ממש עצוב לי לשמוע שזה ככה… אני מבינה אותך, את ההרגשה הזאת, עברתי אותה כל כך הרבה פעמים, ועדיין עוברת. אבל מה שהכי חשוב לזכור זה ששום דבר לא נשאר אותו הדבר להרבה זמן, את יודעת? זה מצחיק… כשאתה מרגיש ככה, זה נראה כאילו אף פעם לא תמצא משהו אמיתי, כתף כנה ונכונה לעזור, אבל המצב משתנה, גם אם קשה לראות את זה באופק, זה ישתנה. זה עוד יעבור ואת תחייכי ולא תביני על מה הזלת דמעות…
אני מקווה שזה יקרה מאוד בקרוב, עצוב לי שאת מרגישה ככה… זה עושה גם לי רע…
אבל כמו שכבר אמרו לך, יש לך כאן תמיד כתף תומכת, אנשים שאוהבים אותך, ולא סתם, את ילדה מדהימה ומיוחדת במינה,
אם תרצי להתייעץ, או אפילו סתם לדבר על כל דבר, את יותר ממוזמנת לשלוח לי אימ"ל, אני אשמח לעזור בכל דרך שרק אוכל!
[email protected]
תודה חבר'ה, אני מרגישה קצת הרבה יותר טוב עכשיו ^^
זה ממש שימח אותי לראות שיש לי משפחה פה. ממש תודה רבה לכם (=