מה עושים? -סיפור אמיתי

הוא אוהב אותי.
הוא לא אוהב אותי?
אנחנו חברים בסבבה כזה.
מה זה אהבה?
אוקיי הכל התחיל ביום הראשון ללימודים.
כיתה חדשה בית ספר חדש-כל הילדים מכיתות ז שהחליטו את שנת ח והלאה להעביר בבית ספר אחר.
יום ראשון של פעילויות לומדים שמות וכאלה אין מה לחפש פה!
בשאר השבוע התחלנו להכיר ולזכור שמות ליצור חברויות.
אז דיברתי אתו ואנחנו די דומים.
שאנחנו יחד אנחנו צוחקים הרבה וזה כיף והכל ואז מגיע הרגע שישבנו יחד בפעילות בשולחן.
ילדה אחרת שמכירה אותו ממקודם כבר שמה לה מטרה שבסוף שנה נהיה זוג.
ועל זה היא דיווחה לי ולו ביחד, בשולחן, בעבודה.
מה אני אמורה להגיב על זה? הא?
אנחנו נפגשים בהפסקות וצוחקים יחד, לא כל הפסקה אבל לפחות פעם ביום שיש קשר כלשהו.
אבל רק בזמן בית ספר, בחופשים אין קשר [נכון לעכשיו?].
כבר שאלו אותי אם אני אוהבת אותו ואם נהיה זוג ומה לעזאזל אני אמורה לומר?
אני לא יודעת מה היא אהבה לא הייתה לי כזו לפני.
איך זה מרגיש?
לפעמים אני חושבת מה באמת יקרה אם נהיה זוג ואין לי מושג מה אני אמורה לעשות.
אני לא קיטשית כזו או כמו חברה שלי שאין לה בעיה שמשחקים לה בשיער כל היום.
אני לא מבינה את זה! באמת שלא!
אולי נהיה סתם חברים הכי טובים?
גם זה נשמע נחמד.
הראש שלי בנוי לרומנטיקה ללא קיטש וכל מה שאני אוהבת זה להתכרבל בעצלנות בחיק המשפחה [גם שלי להיום אבל גם בעתיד כי אני אוהבת ילדים ממש ודורשת צומי!] להיות חכמה ומצליחה ובעיקרון שלא יחסר כלום מכלום.
כיתה ח זה לא זמן למשפחה אבל לחבר יכול להיות.
אבל מה אמורה לעשות מישהי כמוני, שלא יודעת מה היא אהבה.