מה עובר עלי ? איפה אני

עכשיו הכול נהיה אפור שחור חסר טעם 
מנוקר בלי הסבר למה ואיך .. 
הייתה רוצה להעלם , לקבור תצמי 
לא להיות קיימת .. שכולם ישכחו שאני חי שאני נושמת שאני פה עם כולם 
כול כך חסר לי החיבוק הזה הליטוף המרגיע המילים הטובות .. ואפחד לא שומע 
גם בלילות שאני מתחת לשמיכה מי ישמע אותי שאני רק רוצה לזעוק זעקה 
להגיד שאני פה שאני לא שקופה 
שיפסיקו להתנהג אלי כאל כלום 
שאני שום דבר 
שאני מרגישה כזאת קטנונית 
ואז .. ואז .. הדמעות לא מפסיקות 
החיוך נעלם ושום דבר לא חוזר לעבר 
היו את אלה שהיו פוגעים זורקים מילים 
ואז המשכתי כאילו כלום אמרתי שאני חזקה מספיק .. פיתום אני מבינה שכול מה שחשבתי על עצמי זאת לא אני 
הייתי רוצה לעצום את נכונים ולא לקום לבוקר חדש … בלתי אפשרי בשבילי 
לא אני .. ולא שום דבר .. 
להניח פשוט את הראש על הקר 
להרגיש כול כאב איך שהוא כואב ולא רוצה להיספג .. 
אז למה אני איך אפשר בכלל לחשוב 
אני רוצה להעלם .. לפעמים מרוב שאין לי כוח את הכאב שדורס אפילו אי אפשר לשכוח 
תשכחו שאני קיימת תשכחו שאני פה .. 
לא הייתי ולא היה 
מה קורה איתי לאזעזל ?
איפה אני נעלמת מסתגרת בטוח עצמי 
ואומרים שהזמן זה הוא שמרפא אני לא מרגישה בזה בכלל .. אצלי הוא תקוע ולא עובר עם רק מישהו היה שואל אותי למה אני שותקת ולמה אני בוכה .. ומה כואב 
מה קרה לשמחה שכבר לא קיימת .. 
לא כלום .. לא הפעם אני לא התן לאפחד להתקרב אלי לאפחד שיפגע בי 
אלוקים נתת לי עולם ולפעמים אתה נותן לי להרגיש לבד מול כולם .. 
אני מנסה לא להקשיב לעצב לדמעות 
הייתי רוצה שהזמן יעבור שהוא יעשה לי טוב אני מרגישה פצועה .. 
תשכחו שכתבתי את זה 
אין שרית ..