מה ישתנה ?

פוחדת לדבר .. לאוצי מילה להגיד מה שאני באמת מרגישה .. אני עומדת פה היום מפחדת מהמחר מדמיינת שוב ושוב את האתמול ואז הכול נהיה אפור .. 
הגשם כבר הפסיק אבל הדמעות ממשיכות 
הכאב גדול וקשה לי לצעוק 
פיתום החדר מלאה בציורים דמויות שלא רציתי לראות בפנים .. אני זזה מתרחקת 
נושמת , נושמת , 
מרגישה לא שייכת .. לא לפה ולא לשם 
לא אמת , רק שקר ודמעות שלא מפסיקות .. ואז אני נכנסת בטוח עצמי בסתגרת במעגל שלי.. מה זה משנה מי בכלל שומע 
לפעמים כול כך קשה לי לצעוק שכבר אין לי כוח .. ומה קרה לילדה שידעה לספוג הכול כמו קיר כאילו כלום לא קרה 
זאת שהייתה עומדת בשלה .. 
מה ישתנה .. 
מי שינה .. 
את לא שונה ..! 
אז היא עומדת בשלה 
יש לה החלטה אחת ברורה 
אוף .. שוב זה קורה לי המילים מתבלגנות ואני לא יכולה לכתוב 
הלב דופק ואז עוצר כאילו זאת נשמתי האחרונה .. עד לרגע שאני מתפללת שתבלע אותי האדמה.. 
ואיך אפשר להאמין לדבר שאני זאת העלילה .. שאני זאת הקטגוריה הראשונה 
ושוב פגיעה, ושוב אכזבה, ושוב דמעות על הפנים .. ומכתבים ישנים .. 
אבל אותם מילים אי אפשר לשכוח 
כי זיכרון גם אחרי המוות אי אפשר לחתום ..
אז לברוח לא יתן לי כלום 
לנסות לשכוח רק עם ניסים 
מה קורה איתי לעזאזל ..