מה יכולה להיות אמירה אחת

זה היה לפניי ל"ג בעומר, אספנו קרשים והבאנו אותם לבית של הילה . היה לה הרבה מקום ולכן החלטנו שנשים שם את הקרשים שמצאנו . בכל פעם שהיינו נפגשים היא הייתה באה, הייהת מסתובבת בשחצנות בגופה הרזה והחטוב ולדעתה כל מי שיש לו יותר משקל והוא שונה מהאחרים, הוא יוצא דופן ולא מגיעה לו אותו תשומת לב כמו לאחרים . כשסיימנו עם הקרשים והתחיל להחשיך התחלנו להתפזר . אני והיא הלכנו ביחד הבייתה ואז לפתע היא אמרה " תעשי קצת ספורט תראי איך את נראת "
לא ידעתי מה לענות לה, כל השנה הזאת שהיינו ביחד והיא לא אמרה לי מילה והייתה חברה שלי וסמכתי עלייה פתאום הכל מתפוצץ לי בפרצוף .
באתי הבייתה ולא התחשק לי לאכול, אני שמנה, אני צריכה לעשות ספורט . למה אני עדיין לא עושה ?
לא יכולתי לשתות כלום ולא לאכול . היה לי יותר מדי קשה . כשאמא הייתה שמה לי על הצלחת מלא אוכל שהכינה אותו במו ידיה, היה לי קשה לאכול, אולי אכלתי כפית או שתיים ואז הייתי רצה לחדר, לא רציתי להיות שמנה . אולי היא צדקה ? אולי היא אמרה את זה בתור חברה שרוצה לעזור ?