מה הסיכויים?

מה הסיכויים שאחרי סוף מסלול נוכל להיות חברות?
כי זה מה שמעסיק אותי ואלו רוב המחשבות שלי-
את, השיחות איתך, הצחוקים, והחיוך, והעיניים שלך הגדולות,הטובות,האמיתיות, את מאלה שהמבט שלהם מגלה הכל, ודווקא בגלל זה אני כל כך נמשכת (בנוסף לכל מי שאת), ודווקא בגלל שאני רואה שסך הכל גם את נהנית ושמחה בחברתי, בגלל שאני רואה שאת רואה שאני מתה עלייך, אולי יגדל הסיכוי?
שתדעי שכל מה שבא לי זה לסגור את המרחק הקטן הזה של הפיקוד שיש כרגע ביננו,
ולהיות קרובה אלייך, לדבר איתך מכל הלב,בלי לעצור את עצמי, ולהכיר אותך לעומק, ולהפגש איתך גם מחוץ לגבולות הצבא ולהכין לך קפה ולאכול לזניה או מרשמלו או כל מה שאת אוהבת ונרצה
ולחבק אותך כבר
כמה שאני רוצה לחבק אותך
בטח את רכה ונעימה כזאת ובטח יש לך ריח טוב כזה
כזה שגורם להתמכר אליו ואלייך,
את נראית כמו אחת שאוהבת חיבוקים
ואם את אחת שאוהבת לשבת או לשכב יחד ולהניח את הראש על הירך או הבטן או החזה או בשקע של הכתף, ולעשות קיצי או נעימי או איך שלא קוראים לליטופים האלה, אז אני בול כזאת
ואם את אחת שגם רואה ומבינה הכל רק ממבט אז תהיה ביננו תקשורת מטורפת גם בלי מילים
ואם נהיה חברות הכי טובות נוכל לטייל ולגלות אחת לשנייה מקומות ונופים חדשים ומדהימים, ולדבר שעות, ויהיו לנו בדיחות פרטיות שאף אחד לא יבין
אני יאהב אותך בטירוף ואת אותי
ואפשר יהיה להסתכל אחת לשנייה בעיניים ולכמה רגעים לשכוח את כל העולם שמסביב, רק להרגיש את החום מתפשט לו בגוף, ולחייך
ואל תחשבי לרגע שזה בגלל שאני מתגעגעת אליה
אני לא רוצה שתהי כמוה
אני רוצה שתהי רק את
אני רוצה אותך, אני רוצה להיות חברה שלך, אני רוצה לאהוב אותך
אז מה הסיכויים?