מדי הכדורגל שלי

כשאני לובש את מדי הכדורגל של נבחרת גרמניה שקניתי לאחרונה, אני מרגיש כאילו זה מין ההכרח שאפתח את הפה שלי, ואדבר בגרמנית, ופתאום ילדים ירוצו אלי בטענה שהם מעריצים אותי, ובנות ירצו אותי, ושאני אהיה בכלל אהוד על כולם.
אני לובש אותם, ומתחיל לבעוט בכדור, מרגיש כאילו שהמכנסיים שולחות אלי כוח, שהופך אותי לכדורגלן אמיתי.
אני בועט לעבר הקיר, ואז רץ אחרי הכדור ובועט שוב ושוב.
אני מרגיש כאילו שאני הבחור המוצלח ביותר בעולם, אך כל זה רק בתנאי שאף אחד לא רואה אותי.
מספיק שמשהו רואה אותי, והמדים הם מעין סמל לבושה, ואני נהיה חלש ועלוב, וסתם עוד בחור שמתיימר להיות משהו אחר.
ואני מייחל לעצמי ליום שבו לא אתבייש ללבוש את המדים, ושאולי אפילו אלבש את המדים האמיתיים, והשם שלי יהיה רקום מאחורה, ואני אשחק בשביל גרמניה המוערצת שלי ובשביל מועדון הכדורגל קלן.
כרגע, אם משהו מסתכל, אלו מדי הבושה.