מדברת לעצמי 4 (בבקשה תיכנסוווווו, ותגיבוווו)
יש רגעים כאלה בחיים, אתה מרגיש שכלום לא הולך, הכל אבוד ולא נשאר כלום.
רגע כזה קרה לי היום.. הוא קרה בגללך, בגלל שטות הבכת אותי מול כולם "מלכת הכיתה אלעק" אני אומרת בלבי אבל זה לא מפסיק, זה רק מתגבר ומתחזק, את לא מבינה שזה פוגע? שזה כבר לא מצחיק?!
ברגע הזה ברחתי, ברחתי לכר הנעים ולדמעות שלא מפסיקות לנזול להן, ואז הם הגיעו..
יש כאלה שיקראו להם 'צוות עידוד' יש אחרים שיקראו להם 'צוות הצלה' אבל אני קוראת להם 'האור של החיים שלי'. זה צוות שמורכב מהחברות הכי הכי טובות שלי שתמיד היו שם עבורי, המשפחה החמה שלי שמחבקת ולא מוכנה שאסבול,הידידים המתוקים שלי שעוזרים לי בכל כדי שאצליח. ואתה.. זה שאני אולי קצת אוהבת.. זה שהגן עליי מול כולם ועזר לי לקום גם כשהייתי חלשה מאוד.
ובאותו הרגע גם נזכרתי, כמה מזל יש לי, שיש לי אנשים כאלה בחיים שלי. אז גם אם קשה, ונפלתי, לתוך בור עמוק ביותר, וגם אם בכיתי וכעסתי. כמה טוב לי שהיו לי מספיק כוחות ואור להמשיך בדרך שלי.
וגם אם הדרך לי לא מוצאת חן בעיניי כולם, וגם אם היא שונה או מוזרה. זו אני, וכמה טוב לי שיש לי בחיים אנשים שבאמת באמת אוהבים אותי מספיק כדי להרים אותי הלאה.
תגובות (1)
יפה מאוד!
לכל אחד יקרו או יקרו הדברים האלה.