מגוש שחור ללא קיים

אתה לא אותו גבר מהחלומות שכל ילדה חולמת בלילה, האביר על הסוס הלבן, עם הגלימה והחרב. אתה אתה, וזה מספיק לי. אבל אולי אני לא מספיקה לך? כי אחרת אני לא מוצאת סיבה לכך שעזבת.
הרסת את כל מה שבנינו, ומי כמוך יודע כמה היה קשה לי לבנות את זה.
כמה היה קשה לי לתת לך את לבי, שגם ככה הרוס ושבור ומלא בהבטחות שהבטחת, כמה היה קשה לי לסמוך עלייך ולתת לך להיות העוגן שלי, המקום הבטוח שאליו אני בורחת כשרע לי.
אמרת שלברוח זה חולשה, זה הטעות הגדולה ביותר שיכול אדם לעשות, "צריך להתמודד", אמרת. אבל ברגע האמת, הוכחת כמה פחדן אתה ונטשת אותי. לבדי. בעוד אתה יודע שלבד אני אתמוטט, לא אצליח לתפקד בלעדייך.
אני שונאת להיות תלויה במישהו, וזה רק מוכיח עד כמה הצלחת ועדיין מצליח להשפיע עליי.
אז תודה על שהרסת לי את החיים, ושהפכת את הלב שלי מגוש שחור ללא קיים.
לין.