מבחן

אני בבית הספר. הרגע נגמר שיעור מתמטיקה. המורה הודיעה לכיתה שבשיעור הבא יהיה מבחן על כל החומר של שנה שעברה.
לחץ.
אני לא אחד כזה שלא אכפת לו ממבחנים ובחנים. אני אחד שמתכונן הרבה זמן למבחנים ונלחץ מהם הרבה. גם אם אני יודע את כל החומר – אני פוחד.
אולי כי אני לא יודע בדיוק מה היה במבחן; אולי כי במבחנים במתמטיקה בדרך כלל יש את החומר הכי קשה; אולי כי כזה אני.
אבל עכשיו – היה לי קשה. אמרתי לעצמי שאני אחרוש בבית כל הימים עד למבחן ואלמד.
אחרי השיעור – היה עוד אחד, ועוד אחד, ועוד אחד ועוד אחד – ובכולם היו שיעורי בית. איך בדיוק אצליח להתכונן למבחן עם כל השיעורים האלה? איך אספיק גם וגם?
סוף סוף נגמר יום הלימודים הארוך, הקשה והמייגע. חזרתי הביתה, והדבר היחיד שרציתי לעשות הוא לנוח, לישון, לחלום ולהירגע קצת מכל מה שעבר עליי היום (היה לי היום בוחן באנגלית!).
אך לפתע, הבטתי בשעון והופתעתי לגלות שהשעה שבע בערב. מה?! איך זה יכול להיות?! לא עשיתי שיעורים, ויש לי המון! ואני גם צריך להתכונן למבחן במדע מחר!
איך הזמן טס… מה אני אעשה? איך אספיק?!
הבאתי את התיק שלי, הוצאתי את השיעורים במתמטיקה, אנגלית, מורשת, תנ"ך וביולוגיה. נהדר. ממש אספיק לעשות עכשיו את הכול.
ניסיתי להכין אותם. לא הצלחתי. הם היו קשים מדי. אני מקשיב בשיעור ואני לומד, אבל לא תמיד יש קשר בין השיעורים לבין מה שנלמד בכיתה. וזה מעצבן. הרבה פעמים צריך לקרוא בבית ולסכם או לענות על שאלות או תרגילים, ואין מישהו שיעזור לי.
נזכרתי במבחן במדע שיש לי מחר. זה כבר היה אבוד. לא אספיק להתכונן. אני ממש לחוץ, ובצדק, כי לא נשאר לי זמן. עכשיו המשפחה קוראת לי שאבוא לאכול ארוחת ערב. אין מה לעשות – היום טס – במיוחד כשאתה מסיים את בית הספר בשעה ארבע.
ברצינות, איך המורים מצפים מהתלמידים ללמוד כל כך הרבה חומר, להכין שיעורים ולהתכונן למבחנים בכל כך הרבה מקצועות? איך המורים מצפים מהתלמידים ללמוד את כל המקצועות, אם מורה אחד לא יכול ללמד את כל המקצועות?

***

למחרת, בשיעור מדע, המורה נכנסה לכיתה באיחור של חמש דקות. מצוין (אני ציני). עכשיו ירדו לי חמש דקות מהמבחן. חיפשתי בלחץ עיפרון. מצאתי ארבעה בקלמר עטי עיפרון בלי חודים. לא מצאתי בקלמר חודים. החלטתי להשתמש בעט. לא היה לי טיפקס.
המורה התחילה לחלק את המבחנים. התחלתי לקרוא. לא הבנתי כלום. אוף, זה כזה מרגיז הבלק אאוט הזה במבחנים – מהלחץ. כי אני מבין את החומר, אני יודע אותו, אבל במבחן – הכל נמחק לי מהראש. ואז המורים חושבים שאני לא יודע כשאני כן יודע.
איך אני אשרוד את המבחן הזה בשלום – אני לא יודע.