לשבור אותי, את האני האמיתי.

תצטרך לעבור חומות על חומות של דמעות.
תצטרך לעבור חומות על חומות של כאב.
תצטרך לעבור חומות על חומות של צחוק.
תצטרך לעבור חומות על חומות של אהבה.
תצטרך לעבור חומות על חומות של קינאה .
תצטרך לעבור חומות על חומות של צער ויגון.
תצטרך לעבור חומות על חומות של בגידה.
תצטרך לעבור חומות על חומות של שקרים.
תצטרך לעבור חומות על חומות של הבטחות.
תצטרך לעבור חומות על חומות של סודות.
תצטרך לעבור חומות על חומות של אכזבה.
תצטרך לעבור חומות על חומות של שאלות.
תצטרך לעבור חומות על חומות של בלבול.
תצטרך לעבור חומות על חומות של אפשרויות.

האם זה באמת שווה?
שווה את כל הדרך כדי להגיע אליו?
הלב שלי?
ולמחוץ אותו…לתקוע בו סכין עד שיפסיק לפעום?
האם באמת היית צריך לעשות את כל הדרך הארוכה, כדי להגיע למקום הכי רגיש שלי?
המקום שבו הכל מצטבר
המקום הכי פגיע
הלב?