לעזעאזל

לא , הכל לא טוב , הכל חרא , סליחה על הביטוי , אבל אלו החיים שלי.
אבל אם נסתכל על היום ספציפית הכל הלך לי אש , בדיוק כמו שרציתי!
כי למדתי לזרום עם החרא של היום יום, ככה שהגעתי למצב שאני כבר לא שם וזורמת עם פשוט עם מה שיש .
לפעמים מהצד מרגיש כאילו ׳מצב חרא׳ הופך אותך לבן אדם מסכן, עלוב, חסר אונים, מותש, פיזית ומנטאלית, כמעט כמו תסמינים של דיכאון כרוני, אבל למשך תקופה קצרה ,שבעצם נפשית ברגש יכולה לחבק את הנצח.
התחושה הכאובה הזו שאתה חווה מבפנים ואף אחד לא מרגיש , כולם לעזעזאל חושבים שאתה בסדר .
אני אומרת, אם כבר לעזעזאל , אז לעזעאזל עם להפסיק לחייך, פשוט לפזר את זה כי בא לך , ולא כי יעניין אותך איך האחר יגיב על כך.
נצל מומנט- גם אם זה סתם לישון עוד כמה שעות ולתת לגוף לחוות את השלווה שהוא זקוק לה.
לעזאעזל פשוט לחשוב פחות על כמה יש לי לעשות ביום למחורת, פשוט לתפעל את השעון המעורר שלך והתחל את היום מוקדם קצת פחות ממה שאתה רגיל, אבל תחווה את החוויה של הבוקר , היא תחושה ניפלאה , קח יום לעצמך בשבוע נטו לזריחה במקום שלו ושקט, ושם דמיין את עצמך בעוד כמה שנים, כתוב את מטרת היעד הבא שלך על דף, ודפוק אותו עם מסמר על העץ הכי קרוב אלייך.
בוודאי תיזכר בעודך מגשים את היעוד שלך , בתמונת אותו עץ שהציב את מטרתך בתת מודע שלך.
צא, קום , עשה זאת!
ואז תיראה משם איך מכאן ממשיכים…………