לעולם לא נפסיק לאהוב

לעולם לא נפסיק לאהוב.

אנחנו מאבדים זמן בלהתאהב במי שלא מגיע לנו.
ומאבדים אנשים על ידי התאהבות באחרים.
אנחנו נותנים את כל מה שיש בשביל מישהו שלעולם לא יעריך. ועושים את אותו דבר בדיוק למי שנותן לנו את כל מה שיש לו.
אנחנו אוהבים, ונפגעים. ומסרבים להאמין שהיחיד או היחידה שנוצרו בשבילנו נמצאים מול העיניים ולאו דווקא בפנטזיות או במחשבות.
אנחנו נופלים וקמים. אנחנו מבטיחים שלעולם לא נאהב יותר ו"נכבה את הרגשות" אבל תקופת זמן לאחר מכן פוגשים את ה"נשמה התואמת" שלנו לתקופת זמן חדשה, עד שגם היא תסתיים ונבטיח שלעולם לא נתאהב יותר.
זה אנחנו, אוהבים לאהוב. רייקנות לא באה בחשבון. זה או שאתה ממלא את זה באהבה, או שאתה ממלא את זה בהנאה. -הנאה מזוייפת- אבל עדיין הנאה.

אנחנו שונאים בנאדם כלשהו כי הוא פגע בנו, אבל זמן מה לאחר מכן, כשהלב שוב ריק ואין כלום,אנחנו נזכרים באותו אדם ששנאנו, -והנה ההפתעה- פתאום אנחנו זוכרים רק את הדברים הטובים בו. נשמע מוכר? כן, גם לי.
כמו כל יצור בעולם, אנחנו נמשכים למה שפוגע בנו. כמו פרפר לאור, כמו גור לצבוע, כמו אדם לאהבה.
אומרים שאדם הוא היצור החכם ביותר בטבע.. אם היינו חכמים היינו מתרחקים מאהבה. כמו זאב מאש.

אנחנו שונאים לתת הרבה כסף על משהו שלא שווה את זה, אבל את הלב אנחנו נותנים בקלות. שונאים להתפשט ולהיות עירומים לפני אנשים, אבל את הרגשות חושפים בלי מחשבה. מתרחקים מאדם שמרביץ, אבל מתקרבים לאדם שפוגע ומשחק.

אנחנו שונאים להיפגע ואוהבים לאהוב.
וכשזה בא זה על חשבון זה?
נעדיף לאהוב.

זה אנחנו.
אנחנו פוגעים ונפגעים, מתקרבים ומתרחקים, צוחקים ובוכים, נותנים ולוקחים, חיים ומתים. אנחנו לומדים לקח מכל דבר, מפסיקים לעשות דברים שרע לנו לעשות.
דבר אחד לעולם לא נפסיק לעשות.

לעולם לא נפסיק לאהוב.