לסטות מהמסלול
אין עוד לאן להמשיך אם אני לא רואה את הדרך,
את השביל שמנחה אותי לאן אלך.
הוא נעלם, אבל אני עדיין משפילה מבט לקרקע.
מחפשת את השביל הנסתר.
פעם, באמצע הדרך, הרמתי את ראשי למעלה, ואיבדתי אותו.
העיניים שלי רואות עכשיו רק את הרגליים היחפות.
הן מובילות אותי, על אף שהן בעצמן לא יודעות את הדרך.
הן הולכות במעגלים, מפתלות את הדרך.
זה לא ישר, לא כמו השביל.
זה עקום, זה לא סימטרי.
זה לא בסדר, אני יודעת.
אבל כבר אין שביל שינחה אותי.
תגובות (4)
וואו גם לי הייתה תקופה קשה אבל אמרתי לעצמי דני תסתכלי על עצמך תרימי ראש ותצעדי לעולם לאן שמקבלים אותך
שירוש יפה שלי!
להרבה מאוד אנשים זה קורה, ובגלל זה יש גם הרבה בני נוער שלא מוצאים את הדרך הנכונה וסוטים ממנה ואז מתדרדרים למקומות לא רצויים!
אני מקווה שאת תמצאי את השביל שלך, שתצליחי להתגבר על המכשולים כי את בנאדם מושלם ואין עליך ואני רוצה שיהיה לך רק טוב(:
אוהבת אותך וליילה טוב<3
את בסוף תמצאי את השביל שמתאים לך ;)
nhbxeh- שמחה בשבילך שמצאת בסוף את השביל שלך..:)
ורות!! ♥♥♥ כמה זמן לא יצא לנו לדבר.. ♥
עשית לי את היום, באמת!! נסיכה שכמותך ♥ אל תדאגי, אני לא אתדרדר למקומות לא רצויים.. XD תודה לך, אוהבתת!!! ♥♥♥
ssp- מקווה שאני אמצא.. אבל תודה על העידוד D;
אז סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה שאני עונה אחרי כלכך הרבה זמן.. לאחרונה לא היה לי זמן להיכנס בכלל לאתר.. מקווה שתבינו.. ♥