לנוח מעצמי

ivroy 21/02/2015 725 צפיות 6 תגובות

לפעמים אני צריכה שקט.
לפעמים אני רוצה להיות לבד. אני יודעת שזה לא ממש אפשרי, כי כל הבית שלי מלא באנשים שמתאבלים על מותי, אבל עדיין.
עכשיו אני לבד, בלי עוד אנשים. שוכבת, ואף אחד לא שוכב לצידי. אולי כמה חרקים קטנים.
אני לא מרגישה בודדה, אני אוהבת את השקט הזה. אבל זה שקט של לבד, לבד מאנשים אחרים. אבל לא לבד לגמרי.
לפעמים אני רוצה להיות באמת לבד, לנוח מהכול.
להיות לבד באמת, להרגיש הכול מתרוקן ומתמלא מחדש.
לנוח ולחשוב קצת על דברים חשובים, בלי אף אחד שיפריע.
עזבתי כבר את כל שאר האנשים. התנתקתי מהעולם שלהם.
אבל בחיים לא אצליח להיות באמת לבד. תמיד יהיה לי את עצמי.
לפעמים אני רוצה לנוח מעצמי, אבל אני יודעת שזה כבר באמת לא אפשרי.


תגובות (6)

תסלחי לי, אבל אני חייבת להעיר.
הדמות הראשית שלך קצת… טוב, מתה. ולא רק במובן שבו היא מתה באופן פיזי, אלא גם באופן נפשי. היא מתבודדת מאוד, ואפילו לא עצובה על המוות של עצמה. היא אוהבת את המוות של עצמה. ואותי זה ממש מפחיד. לפי הגישה של הדמות, אני מסיקה שהיא התאבדה, כי נמאס לה. אבל למה נמאס לה? מה כבר קרה? למה היא אוהבת למות?
היא מתבודדת יותר מידי, וזה אופף את הסיפור בהילה אפלה וצרה, שאני אישית לא אוהבת. זה הורג לי את הרצון לקרוא.
סליחה מקרב לב אם פגעתי בך, זה ממש לא אישי (כי אני לא מכירה אותך), זה רק כי זו דעתי.

21/02/2015 09:59

אני דווקא ממש ממש אהבתי!
לא חפרת יותר מידי וזה ממש יפה !!
מלכה!

21/02/2015 12:13

אני חושבת שאת כותבת מדהימה!
עשית את זה קצר ויעיל, לא מרחת אותנו
וכתבת את הכול ב״כמה״ משפטים.
אהבתי:).

21/02/2015 12:44

קטניס אוורדין –
מצטערת שהסיפורים שלי מפחידים ודוחים אותך. את מוזמנת להפסיק לקרוא אותם.
אני באמת כותבת גרוע ומפחיד.

21/02/2015 23:05

סהר ומוראל – תודה מתוקות תמיד שמחה לקבל ממכן תגובה :)
סהר – המשכתי את הסיפור, אשמח אם תעקבי.
בקרוב פרק שלישי…

21/02/2015 23:05

כולם מרגישים ככה לפעמים, ורק מחפשים קצת שקט.. כתבת את זה ממש טוב, פיוטי אבל לא מתחסד.. אהבתי :)

21/02/2015 23:50
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך