למישהו יש תחבושת לשריטות שלב?
בס"ד
למה ?למה אני מרגישה ככה ,כשאני יודעת שזה לא נכון ,אני הרחקתי את זה ממני כמה שיותר ובזמן האחרון זה רק חוזר,זה חוזר בלילה ז חוזר בזמן השיעורים,למרות שכולם אומרים לי שזה לא נכון אני עדיין מרגישה אשמה,אני עדיין מרגישה שאני אחראית להכול!
אני מחייכת כלפי חוץ אבל אני קצת שבורה מבפנחם אני כל יום מנסה להדביק את שברירי הלב שנשברים מחדש אבל כל יום הוא נשבר מחדש.
אני לא יכולה יותר האשמה מציפה את הלב שלי אני לא מסוגלת!
אני כבר לא בוכה ,אני חושבת שהדמעות שלי נגמרו,אני רק נשרפת נשרפת בכל פעם שאני רואה אותה סובלת ,כשאני רואה איך היא מחזיקה מעמד בשביל לא להתפרץ.
איך היא עושה הכול בשבילי ואני לפעמים מתנהגת אליה כמו אל זבל ..
אנשים עושים טעויות אבל אני יותר מכולם,אני כל פעם נשברת מחדש ,אני לא יכולה להתמודד עם זה יותר .
אני רואה אותה סובלת ומרגישה רעה ףאני מרגישה אכזרית ,אני צועק לעצמי שאני לא אשמה ,אבל זה לא באמת עוזר ,ואז בשביל להעביר את הכאב אני אוכלת ואז אני משמינה ואז אני שונאת את עצמי על זה שהשמנתי .
אז כן אני רוצה להיות מושלמת ,למרות שאין בן אדם מושלם אני לפחות מנסה ,אני בוכה על זה שאי רואה את המספרים במשקל האכזרי הזה,ואני שואלת מי המציא שרזה זה הכי יפה?הרי אני לא שמנה ,אני לא ענקית אני בסדר,אפילו בזמן האחרון אני קצת רזיתי.
אבל אז חוזר הקול זה שאני חייבת להיות רזה ,'רזה ,רזה רזה ,רזה ,רזה ,רזה,רזה,רזה,רזה,רזה,רזה,רזה,רזה,רזה,רזה,רזה…..דיי!
בבקשה תפסיקו בבקשה תפסיקו אני מתחננת ..
אני לא יכולה יותר די…
אז אנ רוצה לאכול מי אמר שזה אסור?אז אני רוצה למלאות את הכאב האדיוטי הזה באוכל אז מה?
מי אתם שתגידו לי לא?!
ועו פעם חזרנו לכאב הזה ,לדבר הזה ששורט לי את הלב,אנשים מסתכלים מהצד ואומרים ,מה היא מגזימה?.
אבל שירגישו מה שאני מרגישה בכל יום ,אנשים אומרים שמה היא מתביישת ? תאמינו לי שאת זה אני עוד שואלת את עצמי.
אני לאט לאט מתגברת על מה שקרה למרות שעבר כל כך הרבה זמן ,עדיין נשארו לי צלקות .
עדיין יש פצעים פתוחים .
בכל פעם שמזכירים את המילה הזאת 'נכה' אני חושבת עליה ,אני חושבת עליי אני חושבת על מה שגרמתי ,ואז המחשבות האלו עוד פעם באות ,'הכול באשמתי ,הכול אני אשמה בהכול' .
ונמאס לי אני לא יכולה יותר ..די אני מרגישה שאני חוזרת לאותה תקופה אפלה שהייתה לי פעם ,ואני מפחדת זה הפחד הכי גדול שלי .
אני נאחזת בעצמי ,אני מנסה בכל הכוח לא להימשך שוב אבל זה לפעמים יותר גדול ממני,אני עושה הכןל בשביל לא לחזור לשם שוב.
אבל למישהו יש תחבושת לשריטות שבלב?
תגובות (4)
תהיי את.
מנסה…
אני מתלבטת מה להמליץ, יש לי שתי דברים שיכולים לנחם,אחד
את לא לבד בעולם, יש הרבה אנשים שגם כן סובלים ועוברים תקופות נורא קשות, אני יכולה להמליץ לך אל קטע שכתבתי על יופי ושיפוטיות שתביני שזה לא את, ואני יכולה להמליץ לך על קטע של הערכת החיים ומציאת החיובי, אבל אלה רק אם תרצי.
הכי הרבה אני ממליצה שתאספיום כוח, ולמרות שלפעמים זה קצת מרושע, תתני בעובדה שיש אנשים בחוץ שסובלים כמוך ומבינים אותך.
וכמובן שאם בא לך תבקרו אצלי בקטעים שאני כתבתי בנושא ותראי אם תמצאי בהם נחמה
*תאספי