למה נתתי לכל זה להתחיל…

אני עומדת מול הפלאפון, עומדת ונועצת בו מבטים, בכל התרעה אני רק מקווה שזה יהיה הודעה ממך, אך זה לא. אני בכל דקה בודקת מתי התחברת, ולא מבינה מה כל כך קשה להשיב להודעה שלי, אני לא מבינה למה היית חייב לשלוח לי את ההודעה הזו, שבה הכל התחיל. לגרום לי לרצות אותך יותר ויותר, לגרום לאהוב אותך כמה שיותר, מה זה עזר לך לגרום לי ליפול בקסמיך, ובכל רגע לחשוב רק עליך. אתה פשוט גרמת לי להאמין בנו, שיש באמת משהו, וברגע שראית שלבי שלך פשוט עזבת. אני לא מבינה למה זה טרם לך, או אם זה משמח אותך לדעת שאני כל היום יושבת וחושבת מה עשיתי לא טוב, שככה התרחקת. מה עשיתי לא טוב שפשוט ככה הלכת בלי להגיד למה. היית זר בשבילי, ובהודעה אחת הכל התחיל, ואני לא מבינה למה אני צריכה לשבת עם עצמי, ולהתחרט על זה שעניתי לך בכלל, ונתתי לכל זה להתחיל…