למה נכנסת לחיי?
זה התחיל ביום אחד, יום פשוט, יום חול. נזכרתי שהוא קיים, וכתבתי הודעה לשאול לשלומו. כמובן שהשיחה המשיכה, ושנינו סיפרנו על הבני זוג שלנו, הכרתי את הבת זוג שלו, אישה מדהימה. לאחר כמה ימים הם נפרדו, נשבר לי הלב לשמוע למה..וזה לא היה בגללה, זה הוא גרם לכך לקרות, לא כאב לו אפילו. פשוט זרק שנה וחצי לפח. אני והבן זוג שלי היינו בריב יום אחרי, הוא נטש אותי לשבור את הראש עם המחשבות של עצמי, ולא היה לי למי לפנות, אז התקשרתי לבכות לו. בכיתי לו עד כמה שהמצב קשה לי ושאני לא מאמינה שהוא פשוט קם והלך באמצע הריב, הוא היה שם כדי להקשיב לי ולהצחיק אותי ופשוט לגרום לי להיות רגועה. לאחר שהוא הוכיח לי עד כמה שהוא בן אדם מדהים, לא הפסקנו לדבר..דיברנו בכל יום, צחקנו ושיתפנו את הנושאים המשותפים שלנו..השיחות התפתחו לצד יותר אינטימי..לא אהבתי את הרעיון שניהלתי שיחות כאלה שבעיקרון עדיין יש לי בן זוג..אבל משהו בכך לא הפריע לי, כי הבן זוג שלי לא היה באמת בן זוג.. לאחר תקופה מסויימת, שבה השיחות עדיין נמשכו, וההרגשה הזו עדיין ישבה לי על הלב, נפרדתי מבן הזוג שלי, והסברתי לו שמאז שנטש אותי כשהכי הייתי צריכה אותו, לא רציתי לאהוב אותו יותר, פחדתי להגיד לו שבן אדם אחר מתחיל להיכנס לי ללב, ובמיוחד פחדתי להגיד זאת לעצמי.. כשנפרדנו הוא היה שם בשבילי, שימח אותי כמו שהוא יודע, והכל נמשך כמו שהיה לפני. עברה תקופה והבנתי שאני כנראה באמת מחבבת אותו..לא רציתי להסתיר את הרגשות, אז פרקתי לו בדיוק כמו שאני פורקת עכשיו..והוא אמר לי שהוא מחבב אותי החזרה..אני זוכרת איך שרציתי לצעוק מרוב שהרגשתי טוב..הוא אמר לי שהוא לא רוצה בזוגיות כרגע כי הוא לא מוכן לזה..זה כאב לי לשמוע אבל הבנתי מאיזה מקום זה נובע..הבנתי שזה נבע מכאב של הפרידה הקודמת, וגם לי זה כאב לחזור להיות בזוגיות כלכך מהר.. אז הבנתי אותו עם טיפת כאב בלב… לאחר כמה ימים נפגשנו, לאחר שנה שלמה שלא התראנו, וקפצנו אחד על השנייה בחיבוק אוהב וגדול.. הלכנו לבית שלי, וישבנו ודיברנו על המשפחה ועל החברים שלנו, ואז הייתה דקה של שתיקה..לא אשכח כמה שהלב שלי דפק כשהתחיל להתסכל לי בעיניים.. הוא התקרב אליי, ואמר לי שהוא לא הולך לנשק אותי, והתקרב עוד יותר, ואמר לי שהוא ממש לא הולך לנשק אותי, וכמובן שנישק.. זאת הייתה נשיקה סוערת ומלאה ברגשות, אני זוכרת עד כמה שהיה לי קשה להרפות מהשפתיים שלו..עד כמה שחמות ורכות הן היו.. הנשיקה הזו לא יצאה לי מהראש למשך כלכך הרבה זמן.. ליוויתי אותו עד לתחנה, הוא נתן לי נשיקה אחרונה, ואז הייתי כלכך מאושרת, כאילו זהו, כל הבעיות פתורות.. אנחנו ניסינו להבין מה אנחנו, ורק בסוף הבנתי שיצאנו. הגיע מחנה תיאטרון, ששם הכרנו גם בפעם הראשונה, ובילינו את הלילות ביחד, ישנו יחד בשלושה לילות הראשונים, בלילה השלישי הכל התחיל..היה לי קר בלילה, ואני רציתי לחבק אותו כדי להתחמם, הוא דחה את החיבוק שלי..הבנתי שמשהו לא בסדר..הוא התרחק ממני מאוד ביום למחרת, הלכתי לנסות להבין מה העניין, למה פתאום הוא תפס מרחק, הוא אמר לי שהוא לא אוהב אותי יותר..כל מה שרציתי לעשות זה היה לבכות. לא חשבתי על כלום חוץ על כמה מטומטמת אני שנתתי לו להיכנס לי ללב.. ניסיתי להילחם עליו, לבקש שיחזור לחיים שלי, הוא רצה לצאת מהחיים שלי לחלוטין. כמו שנכנס..הרגשתי כמו האקסית שלו, שננטשה בלי התראה מוקדמת.. הלוואי והייתי יכולה לזרוק את כל מה שעברתי, את כל מה שכתבתי פה, הלוואי שהייתי יכולה למחוק את כל הדמעות שבכיתי באותו יום, באותו הלילה, הלוואי והייתי מכירה מישהו אחר, ולא דווקא אותו, הוא היה כלכך מושלם בשבילי, לא ראיתי אף פגם, חוץ מאחד..החוסר הערכה של כל מה שעשיתי בשבילו..על המהירות שנתתי לו להיכנס לי ללב.. על איך שנפתחתי כלפיו, כמה שכתבתי לו על הרגשות שלי, על כל מה שעברתי בגללו..אני מרגישה כלכך טיפשה על כך שנתתי לו לגנוב לי ככה את הלב..
תגובות (0)