למה דווקא לי?! פרק ראשון
היי, אני ליאור לפני שאני יתחיל לספר, קצת עלי ועל החיים שלי…
אני ליאור כהן גרה באמסטרדם, בבית ספר דמוקרטי, אני במגמת אומנות
צבע העניים שלי ירוק, והשיער חום כהה, אני האחות השנייה מתוך שלושה אחים:
אחותי עלמה, בת 24, התחתנה לפני שנה וחודשיים, ואחי הקטן בן 13 וחצי קוראים לו ניק.
שתי החברות הכי טובות שלי הם קתרין, שגדולה ממני בדיוק בשבוע, וליאן שקטנה ממני בחודשיים.
הכול התחיל כמו כול יום רגיל…
קמתי בשבע, צחצתי שיניים וראיתי משהו מוזר על הפנים שלי, ואני כזה מה? זה היה חצ'קון. ניק לא הפסיק לצחוק ולקרוא לי "איכס ימחוצ'קנת, מסכנה" וברור שהוא הגזים ואמר:" תתנחמי בזה שתקבלי את הפנקייק שלי" אני הייתי כזה, יופי איזה 'בוקר טוב'.
ואז אמרתי לעצמי, תשכחי מזה יש מייקאפ!!
הלכתי לחדר, התלבשתי, התאפרתי, הכנסתי את הספרים לתיק וירדתי לסלון.
אמא שמחה וקפצה במטבח ואמרה "ליאור לא תאמיני! יש לך אחיין, ולי נכד ראשון!!"
אמרתי לה יאיי הייתי קצת מבואסת אבל אז אמרתי "טוב אמא חייבת לזוז ביי".
כול בוקר אני לוקחת את האוטובוס של שבע וחצי, נחשו מה? פספסתי אותו.
הלכתי ברגל והיה ממש קריר וגם הייתי בלי ג'קט מחמם.
רציתי להבריז אבל אז ראיתי בלוח מודעות של הבית ספר:
"תחרות אומונות" ואז קתרין וליאן הבהילו אותי ואמרו ביחד: " ברור שאת נרשמת! "
אמנם שמחתי בלב, אך אמרתי, אני צריכה כרגע להשקיע בלימודים, אומנות זה תחביב כרגע…
פתאום נשמע הצילצול והלכנו לכיתה.
החלטנו להבריז מצרפתית, התירוץ היה עבודה במדעים, חבל שזה באמת היה…
יש ילד בכיתה שיושב שולחן אחד מאחוריי, ואל תגידו לאף אחד, הוא חתיך (: קוראים לו
מייקל
הלוואי והיינו זוג ! אבל זה לא העניין… יש לנו ילדה סנובית בטירוף בכיתה ששמה:
שילת. כולם שפוטות שלה והיא מנסה לגנוב את האהוב שלי!
אהוב שלי? אה.. התכוונתי למי שאני מחבבת.
קתרין וליאן לא יכלו שלא לשים לב שאני לא ממש מתעניינת במחקר על העצים…
קתרין אומרת "נו אז את מסכימה איתנו ליאור?"
עניתי בהנהון "כן, כן" ליאן שאלה בצחקוק אם אני בכלל מקשיבה.. אמרתי שאני מצטערת אני פשוט טיפה לא מרוכזת. אתם יודעים למה, לפחות אני חושבת.
נשמעה שריקת הסיום ומייקל ראה אותי מסתכלת עליו. איזה פדיאחות!!
עכשיו אמרתי לעצמי. ליאור מספיק עכשיו עושים את המחקר.
ליאן מסמנת לי " תראי מי כאן" מאחורי נעמדת אם לא שילת והשפוטות שלה. ליהי והילי. כן כן… ושילת ישר תוקפת: "סליחה ראיתי איך את מסתכלת על החבר שלי לעתיד, תורידי הילוך בסדר מתוקה?" קתרין הבסטי שלי מגנה עליי "מה יש לך היא תסתכל עליו כמה שהיא תרצה" שילת ענתה לה " מישהו ביקש שתתעערבי?" ניפנפה בשיער והלכה.
"תודה קתרין, אבל יכול להיות שהיא צודקת.. היא הרבה יותר פופולריות ממני…"
ליאן-" אוי נו את סתם מדברת שטויות, בואו נלך לכיתה תכף יש צלצול."
אנחנו יושבות בקפיטריה עם עוד בנות מהכתה, שמבקרה לא שפוטות של שילת גם, פתאום המחנך שלנו, מר ג'וזף מביא לנו הזמנות לנשף שייערך עוד חודש. ישר קתרין אומרת לי" הזדמנות מעולה בישיבלך! תציעו לו לבוא איתך לנשף!! "
המשך בפרק הבא…
תגובות (0)