ללכת על חבל.
בכל יום אני הולכת על חבל דק
כל כך דק שאני מפחדת שיקרע
כל צעד כושל ואני אפול לתהום שלא נגרמת
כל צעד כושל ואני אתרסק לתוך בער של כאב
בכל יום אני הולכת על חבל דק
חבל של חברות ושל משפחה
חבל של אהבה ושל שמחה
לפעמיים אני נופלת מהחבל
אך מצליחה בשנייה התשעים אותו לתפוס
לפעמיים אני נשברת באמצע החבל
ופורצת בים לש דמעות
אני לא מפחדת למות
אני לא מפחדת להיפצע
אני לא מפחדת מכאב
אני לא מפחדת מדיכאון
אבל אני כן מפחדת
מלפול מהחבל
ליפול ולא לתפוס אותו שוב
ליפול ולהתרסק במקום הכי חשוך
ליפול ולאבד תקווה
אני מפחדת להתחיל את החבל מההתחלה
מפחדת לעשות כל צעד שני
כי אני יודעת שבשלישי אני אפול
תגובות (4)
ואוו נוני איזה כתיבה יפה אהבתי מאוד
וכן גם אני מרגישה כך ואני מדרגת 5
מקווה שתהיה בסדר
אוהבת שרית
*באר
*ופורצת בים לש דמעות (לש?)
ואני כל כך מזדהה איתך…
החבל, הדבר הכי מסוכן…
כתיבה טובה
לש-זה פשוט התחלף לי.
זה אמור לצאת -של..
זה קורה לי גם עם "תא" זה אמור לצאת "את"…
ותודה.
באר-רק אחרי שהעלתי שמתי לב לזה…
חחחח תיאורים ממש יפים…
אהבתי מאוד את ההרגשה שנוצרה לי כשכתבת "מפחדת לעשות כל צעד שני
כי אני יודעת שבשלישי אני אפול", גם לי יש רגעים כאלה של היסוס אבל תמשיכי האלה, אל תהססי ותעשי מה שאת חושבת שהכי בטוח ונכון לך!
זה הכי חשוב!
אוהבת לתמיד.