ללא תחושה

אני לא צריכה את הרחמים שלך,
גם לא את הדמעות והמבטים,
הליטופים הקטנים והמציקים,
אני רק צריכה מישהו שיקשיב לי,
שיחבק, שיהיה שם.
יספיק לי כוכב אחד בשמיים,
כוכב אחד ששייך לי,
שיסתכל מגבוה וישמור שלא ארחיק לכת.
לב קטן שאפסיק להכביד עליו,
מילים קצרות לפריקה.
מקום אליו אוכל ללכת וללכת,
שיהיה רחוק כמה שאפשר,
שלעולם לא אעצור,
רק אמשיך להתרחק.
כשאסיים להקיף את הכדור,
כבר לא אזכור את התחושה,
לא ישארו בי שאריות של רחמים.
אולי אהיה אפר נודף ברוח
ואולי ארז פורח,
אבל אהיה חזקה יותר ממה שעכשיו.