שקרים
לכל מקום שאליו אלך,
לכל מקום שאליו אשא מבטי,
לכל מקום אשר אליו אברח,
אראה אותם.
רק אותם.
הם מקיפים אותי,
נמצאים מכל עבר,
לא נותנים לי מנוח,
לא נותנים לי מקום אליו אפשר לברוח.
אני מנסה לעזוב,
ללכת,
להסתלק מכל מקום בו הם נמצאים,
אך בכל פינה אני רואה אותם.
את חיוכם הזדוני.
הם עוקבים אחרי,
צוחקים עלי בקול,
לא מוכנים לשחרר,
כי מהרגע שנכנסתי לשטחם,
הפכתי להיות קורבנם.
הם תמיד הולכים אחרי,
ובכל פעם שאפתח את פי לדבר
רק מופיעים עוד ועוד מהם,
והם גדלים..
עוד ועוד..
והמחשבה הכי מבהילה היא..
שאני יצרתי אותם.
את כולם.
את כל השקרים.
תגובות (2)
זה מעולה, הדימויים מעולים.
וצודקת, כדאי יותר לא לשקר מההתחלה, אחרת זה עלול להתנקם בנו, וזה לא נעים :/
תודה ^^
וכן..
אני כבר מוצאת את עצמי משקרת מתוך הרגל אפילו בלי סיבה.. והשקרים הגדולים יותר פשוט מעיקים…