ללא מענה

קשה לי,
אבל אפילו לא מצליחה להסביר מדוע,
מן מועקה בלב, שלא מרפה לרגע.
כאב עמוק חותך כסכין, ומבחוץ שמחה.
עם חיוך ענק, שמשדר שהחיים הם רק גל קטנטן שנותר לי רק לתפוס אותו ולגלוש עם הזרם.
אך מבפנים אני מנופצת,
מנופצת כל כך חזק, עד שאיני יכולה להסביר מדוע.
חסר לי משהו, אך איני מוצאת את הדבר.
מנסה להתקיים מריגושים קטנים, אך גם הם נעלמים מאחורי המסך השחור, ומתפוגגים כלא היו.
הנה אני שוב, מחפשת את עצמי לשווא.