לימודים צבואים

היה לך קשה, בכית המון,
אולי כי הכל חדש לך כאן ואולי סתם ככה.
סמכת על האנשים שנמצאים כאן,
הסברתי לך שלא כולם נולדו טובים,
יש בעולם גם אנשים רעים.
כאלה שמנצלים חולשות,
כאלה שסתם נוקמים, כאלה שהאגו שלהם בשמיים.
הערכת אותי, הערצת אותי אולי והיה לנו כיף.
מי חשב שאני אחד מהאנשים האלה שהזהרתי אותך מפניהם?

איתך הייתי בסדר.
אבל מה עם השנייה? זאת שהיה לי איתה כמעט סיפור אהבה.
סה"כ אמרה לי לא, אפילו זה בקושי העזה.
אבל מיד התרגזתי, מיד רציתי לפגוע. לא יותר מדי. רק שיהיה לי קצת טוב.
אמרתי לה שלא נצא,
אמרתי לה שהיא טיפשה,
אמרתי לה שיש לי רגשות למי שהיא הכי שונאת – אלייך… וזה היה כמובן בדיחה.

ידעתי לבוא ולהטיף לך, ללמד אותך.
אבל שכחתי לגמרי שגם אני חלק מהשיעור שלך,
אחרי מה שעשיתי לשנייה.