לילה קר לצד הנחל

את עבודתי סיימתי, הציוד בצד
העשן מתרומם לכיוון היציאה
בבור מלאכותי ישבתי וההאמר ליד
השתעממתי לצד הנחל, אשר זרמו וצחקו

אחרי שראיתי שהעשן ממשיך באותו הכיוון
הבנתי שאין יציאה עד עלות השחר
כל המחנה כבר מוכן ונם, אז ישנתי על המים
בקיפאון עמוק ביקשתי עזרה לפני שלא אוכל עוד

הנחל מצא לי שמיכות וככה ישנתי לצד הנחל
לו הייתי יודע שהנחל לא יהיה עוד
הייתי שותה כל מידע
אך טבע מלחמה הוא לא טבע הזרמים

בעודי חוגג, הידיעות הולכות קדימה
אני מבין שהחיוך חייב להישאר כלפי חוץ, מצווה
אבל קשה לי עם החוסר
נחלתי זיכרון והפסד, זהו סיפורו על נחל שכבר אין