לחיות בלי אבא -הקדמה-

קוראים לי דניאל , בת 14 ,
ספורטאית מצטיינת , יצירתית , יפה – זה מה שאומרים לי .
תמיד אמרו לי שאני דומה לאבא שלי , מבחינת מראה ואופי,
ילדה מתולתלת ,שיער חום יפיפה, עייני דבש יפות מאוד , רזה .
ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת 2 חודשיים ,
ובתור אחת שגודלת רק עם אמא חפרנית ,
שכול הזמן צועקת עלי, ואין את האבא שיעצור ויגיד , דיי עד פה , וייתן גבולות ,
אני מנסה לעצור את אמא שלי ולהגיד לה להפסיק לצעוק עליי ,
אני ואמא שלי כל הזמן רבות ,
החיים שלי זה פשוט זבל אחד גדול , ומסריח במיוחד ,
פשוט כל דבר בחיים שלי בא לי ברע ,
הבית ספר , המשפחה , והכיתה עצמה.
כל יום שלי , זה שכפול ליום הקודם , כול הימים שלי , הם אותו דבר , חרא גדול.
באה לבית ספר ,
חוזרת הביתה ,
אין כלום לאכול ,
במחשב כל הזמן ,
לא עושה פעילות גופנית ,
ככה עד 8 בלילה שאמא באה הביתה מהעבודה , ומביאה לי אוכל לפעמים מבחוץ ,
אני אוהבת את אמא שלי ,אבל היא פשוט הורסת לי את החיים , והיא אפילו לא מודעת לזה .
מה אני עושה? זה תחילת הסיפור ..