לזכרם של שלושת הנערים, שנרצחו על ידי החוטפים…יהי זכרם ברוך..

לפתוח חדשות ,ביום שאמור להיות כל כך שמח, ולקבל את אותה בשורה,
זה דבר נורא..זה דבר שלא אמור לקרות..
כשאחיי הקטנים מקבלים סוף סוף תעודות, כשאחותי הקטנה עומדת לעבור לחטיבה, הודעה אחת הורסת הכל…
בנים, שובו הבייתה…זה מה שכל המדינה לחשה בכל יום ויום..
עד אתמול..עד שהודיעו לנו על פטירתם…
הייתי אז אצל חברה, במסיבת פיג'מות..
קראתי את ההודעה, ונדמה היה לי שהעולם עוצר מלכת..אבל לא בקטע טוב..
כל כך רציתי לקוות שזה חלום רע..שזה רק חלום רע ושאני אתעורר ממנו בבוקר ואשמע שהכל בסדר עם אותם נערים..
אבל זה לא היה חלום…זה אמיתי..
אני קמה למציאות שאני מפחדת ללכת ברחוב…כשחזרתי הבייתה מחברתי בבוקר, כל רעש הקפיץ אותי..
כל רחש בשיחים גרם לי לחשוב על הנערים, זכרונם לברכה…
הערבים אולי חושבים שזו אסטרטגיה טובה…אבל הם גם לא מבינים כמה הדבר שהם עשו הוא לא אנושי..
אני לא יכולה להבין למה חוטפים אנשים…
לא צריך להרוג אף אחד..לא צריך לרצוח…
אז , מה בעצם קרה? אני לא יודעת בדיוק..אף אחד לא יודע בוודאות כנראה…
אני רק יודעת שנעשה פשע, עוול. משהו שקרה ולא אמור היה לקרות..
והעולם שותק…אבל אם ישראל תתקוף את עזה, אני בטוחה שיהיה תגובה רצינית מצד שאר המדינות..
חייהם של שלושה נערים תמימים נלקחו סתם…
והלוואי שיכולתי , לא יודעת…להבין מה קורה פה..
למה אנשים מתנהגים כמו חיות? למה הורגים אנשים? למה?
מאותו רגע שההודעה הזו נשמעה בחדשות, הווטסאפ שלי רק מתריע על הודעות..
הודעות שרשרת..הודעות אזהרה רציניות..
וזה כל כך מוחשי…וכל כך כואב וקיצוני…
כששמעתי על זה אתמול, ליבי כאב..הייתי בשוק.
לא הבנתי שזה קרה..גם לא הבנתי כמה אנשים יכולים להיות רעים..
אני מקווה ומתפללת שזה ייפסק…
שיפסיקו להתנהג ככה בחברה..זה לא אנושיות…זה לא נחמד…
אני מקווה שכשאהיה גדולה, הדברים יהיו אחרת…
בינתיים, כל מה שנשאר לעשות זה התפלל..
יהי זכרם ברוך…