לה לה לה
נמאס לי לשמוע צעקות, נמאס לי לשמוע ביקורת, נמאס לי לשמוע הערות.
אז תפסיקי לדבר,
כשאת מדברת השערות שלי עומדות, רוצות לפגוע בך כמו מחטים.
הארס שלך נשפך מפיך כמו נהר ללא סכר.
אני מנסה למצוא בך נקודות טובות ואני בטוחה שיש בך כאלו…אבל ברגע שאת מתחילה את הנאום המתיש שלך כל מה שאני שומעת זה רק בלה בלה בלה…
כי המילים שלך לא אומרות כלום, ואני לא באמת רוצה בהן, הלוואי שהייתי פשוט יכולה לאטום את אוזניי ולמלמל להלהלהלה, כדי שהמילים שנשלחות בי כמו כידונים לא יחדרו ללב שלי וירעילו אותו…
כל קשר חיובי שלי אלייך הולך ואוזל…העולמות שלנו מתנגשים וכאשר אנחנו מדברות ביחד, מילה אחת נלחמת בשנייה, שלך רוצה להרעיל אותי ושלי מנסה להיות מספיק חזקה בשביל לעצור אותה…
אז כשאין לי כוח לדבר אני פשוט מעדיפה להתעלם ממך לפני שאאבד את שפיותי…
תגובות (3)
אני מבינה אותך…
בגלל זה יש את השיר la la la
אוי אני מכירה את התחושה…
אני מרגישה ככה לפעמים כשאני רבה עם אנשים…
מהמם
תודה 3>
כן קיבלתי את ההשראה לכתיבה מהשיר