להתפרק
אני מרגיש כמו בובה כזו, שאפשר לתלוש כל איבר ולהחזיר למקום, וכל יום, כל פעם, כל רגע אני מתפרק פעם נוספת מחדש.
אין לי מושג מי מחבר אותי חזרה לצורה המקורית, אני רק יודע שזה קורה, אבל אני מתפרק, ואני מרגיש את הכאב בפירוק הזה.
אני מרגיש כאילו כל יום בבוקר אני מתעורר רק בשביל שיפרקו אותי. רק בשביל שמשהו יפרק אותי לחתיכות, ואני הכי פוחד מהיום שבו אני אתפרק לחלוטין. לנצח.
תגובות (4)
אוקי..מי אותם בני כלבות שפוגעים ומעליבים והורסים כזה בן אדם מדהים שכמותך??
כל בנות הרתר מוכנות ואני בטוחה שגם הבנים
מוכנים לעמוד מול אותם אדיוטים ולתת להם מנה…
הם כל כך דוחים מגעילים..מרושעים..הם..אוף! בחיים לא כעסתי בצורה כזאת..תמיד ידעתי שקיימים חראות של אנשים אבל זה אף פעם לא הציק לי כי לי או למישו מחברי הקרובים לא הציקו..אבל לך..נמאס! כמה ילד/נער יכול לסבול..כמה הפלות והצקות אתה מסוגל לקחת?!
אני שונאת אותם ואני רק מקווה שיקרה להם איזה מצב/אירוע שיזעזע אותם
וירענן אותם ויחזיר אןתם חזרה למציאות!!!
ריגשת.
אני עוקבת אחרי הרבה קטעים שלך בזמן האחרון…
באמת כואב לי לקרוא את זה…
אתה יודע מה זה מזכיר לי? את הרומאן "התפסן בשדה השיפון"…
אם תקרא אותו אתה תראה שגם שם הגיבור מתפרק הרבה פעמים אבל בסופו של היום הוא מתגבר על זה ומבין שזה טבעי… ממליצה לך:)
מי שמחבר את כול החלקים הוא אתה עצמך.
אתה לא צריך לחשוב על היום שתתפרק לנצח,
כי היום הזה לא יגיע כול עוד תמשיך להאמין בעצמך.
הדברים שאתה כותב ממש מרגשים.
תמשיך לכתוב ולפרסם:)