להתחיל מחדש-פרק 5
שאר השיעורים בהמשך היום היו ממש בסדר-גיליתי שיסמין היא תלמידה חרוצה שלא מדברת בשיעורים והיא ממש חכמה…כולם רצו להעתיק ממנה…!
בדרך הביתה נסחבתי עם התיק וניסיתי להסתתר מהילדים האחרים כדי שהם לא ייראו שאני חוזרת לבד הביתה ולא ברכב הפרטי שלי…
"איך היה,מותק?שמעתי שהמורה שלכם לא הגיעה היום אז בטח עשיתם חיים…למרות שהייתי מעדיפה שהיא תגיע ביום הראשון שלך בבית-ספר הזה…" "ממש לא!"צעקתי,נכנסתי לחדר שלי,נעלתי את הדלת ופשוט התחלתי לבכות.'בשביל מה זה היה כל-כך טוב לעבור לכאן?או לעבור דירה בכלל?ושאני יירשם דווקא לבית-ספר הזה?מה היה רע בבית הקודם ובבית-ספר???'כל השאלות האלה התרוצצו לי בראש עד שנרדמתי…בכלל לא שמתי לב לזה…אחרי ארבע שעות בערך בני משפחתי לא הבינו לאן נעלמתי והאירו אותי. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
—החלום שלי—
פתאום הרגשתי שמישהו נוגע לי בכתפיים.זה היה דניאל.עוד לא ראיתי אותו במציאות…הוא היה מושלם!עיניים בצבע טורקיז,שיער חלק בצבע חום דבש ו…עוד לא סיימתי לתאר לעצמי את המראה שלו…הוא סובב אותי אליו והתחיל:"את החדשה הזאת,לא??"נעלבתי.הפסקתי לפנטז.התחלתי לרוץ.זה קרה בשום מקום.הכול סביבי היה עטוף בערפל לבנבן וצמרירי.בחיים שלי לא ראיתי ערפל שניתן להרגיש אותו.לאט-לאט התחלתי להתעייף.כאילו התעלפתי בחלום.אחרי כמה שניות מצאתי את עצמי על מים.ומסביבי-הכול מין הסתם-מים.צפתי.ראיתי מיליון בנים מולי.כולם בדמותו של דניאל.עצמתי עיניים ופתאום שמעתי את הקול שלו."א-נ-י-א-ו-ה-ב-א-ו-ת-ך" אתם בטח מתארים לעצמכם שהוא אמר את זה בצור קטועה,אבל לא.הוא אמר את זה בשירה.זה היה מושלם.הרגשתי שאני צפה אליו.שהוא החזיק אותי בזרועותיו וכמעט התנשקנו!עד שראיתי את יסמין.היא החטיפה לי כאפה מצלצלת בדיוק כמו זו שנתתי לדנה.ואז—
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ההורים שלי העירו אותי מהחלום."היי!מאיה!מה קורה??סליחה,אני לא מבינה!כמעט הזמנו משטרה!"היא צרחה עליי כולה דמעות,"חיפשנו אותך בכל השכונה!שאלנו את כולם,אם הם ראו אותך אבל כולם התחילו פתאום לצחוק.את מוכנה להסביר לי מה קרה?עשית להם משהו??הם עשו לך משהו??"לא האמנתי בכלל שהיא העלתה את האפשרות הזאת שעשיתי להם משהו!"למה שאני יעשה להם משהו בכלל?!הם כול היום רק ירדו עליי והשפילו אותי!אני לא מוכנה ללכת לבית ספר מחר!ולא אף פעם!!"אמא שלי נראתה נורא מופתעת.קיוויתי שהיא תישאר בחדר לדבר איתי,להתמקח ובסוף להיכנע ושאני לא ילך לבית ספר יותר…אבל לא…היא הלכה לחדר עם אבא והם נעלו את הדלת…!
תגובות (0)