להשאיר מאחור

נראה לי טיפשי כל כך לכתוב על זה וכנראה שאני בכל זאת עושה זאת.
יש לי מן הרגשה בבטן,משהו לוחץ ואני מחכה כל כך הרבה שזה יעבור,שיהיה מאחורי,אבל יש עוד כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה שיהיו מאחוריי.
אני מפחדת.
זהו זה,הודיתי בזה סוף סוף.
אני מפחדת שלא יהיו מרוצים ממני שם,שכולם יכירו את כולם ואני אשאר מאחור,שגם את התפקיד הפשוט שלי לא אצליח לעשות.
אני מפחדת מהתחלות חדשות,מי לא?
אני מעריצה את האנשים שלא מפחדים מהתחלה חדשה,הם כל כך אמיצים.
אני מניחה שמחר זה יהיה גרוע יותר.
אני רוצה שזה יעבור כבר,הרי הכל בסוף עובר.