להעיף את המגמגם
תגידו שחפרתי על הנושא יותר מידי. תגידו שדיברתי והסברתי והפנמתם כבר. אבל לי מרגיש שאנשים אחרים בעולם לא, וזה מה שעצוב.
גמגום, אנשים, גמגום. זה נושא שלאחרונה אני ממש מתעסקת בו וזה נושא שממש מפריע לי. אני יודעת שכבר שלחתי לכאן שני קטעים על הגמגום. ואני לא אומרת שדווקא אתם עושים רע, ממש לא. אבל יש אחרים, אנשים חיצוניים שגורמים לנו, המגמגמים, להרגיש בחוץ, להרגיש בצד, להרגיש לבד. יש כאלה שעדיין חוסמים בפנינו הזדמנויות ונותנים אותם מול עינינו למישהו אחר שלא היה יותר טוב מאיתנו. וכן, זה קורה.
לא אכפת לי כמה חפרתי על הנושא, אנשים צריכים לדעת. אנשים צריכים לדעת שיש הרבה אנשים שהם מגמגמים. אולי הם אפילו יופתעו שמפורסמים וזמרים רבים שביניהם מרלין מונרו שהיא הכי מוכרת, היו מגמגמים. כן, הדוגמה הכי טובה היא מרלין והיא גימגמה. הנה, אולי ניפצתי לכם את המציאות שהייתם בה עד עכשיו.
לאט לאט אני מתחילה להבחין בין מתי לא נותנים לי תפקיד או משהו אחר כי לא הייתי טובה לבין מתי לא נותנים לי תפקיד כי גמגמתי. וזה קרה היום, ולפחות ככה אני מרגישה מאותו אדם שמנפנף אותי כל פעם מחדש. ואתם יודעים מה? שינפנף אותי כמה שהוא רוצה, אני לא אעוף. אני אמשיך ואציק לו, ואחפור לו, ואנדנד לו עד שמשהו יקרה. כי אף אחד, אף אחד לא יכול להעיף מגמגם רק בגלל שהוא מגמגם.
כי מגמגמים עם כל האופי הפחדן והביישן שנוצר אצלם עקב היחס שהם מקבלים, יתנפנפו. כי אנשים גורמים להם להאמין שהם לא טובים וגרועים. אבל, לי זה לא יקרה. אני לא גרועה מכל אדם ואדם פה. אני לא אסרב, ואני אשמח שגם מגמגמים אחרים לא. כי הם לא צריכים להיות כפופים לעיני אנשים. תרימו ראש חבריי ותהיו גאים.
וגם אתם אנשים, אלה מבינכן שלא מגמגמים. אני מבקשת מכם, אל תתנו לאף מגמגם להרגיש ככה. אל תעיפו אותו, אל תזרקו אותו ותעשו ממנו שעיר לעזאזל. תתנו לו תחושה שהוא חזק והוא יוכל להשיג כל מה שהוא רוצה, גם אם הוא מגמגם. כי הוא יכול, עמוק עמוק בפנים הוא יכול. הוא פשוט צריך שמישהו יעזור לו להוציא את האומץ הזה החוצה.
וזה יכול להיות אתם.
תגובות (4)
אני לא רוצה לעולם להפלות אדם בגלל שהוא מגמגם, ולכן בתוך תלמידת מגמת קולנוע, אני מבקשת את עצתך:
מה לעשות אם מישהו יבחן לתפקיד בסרט שאביים והוא יגמגם? אני ממש לא רוצה להעיף מישהו בגלל הגמגום שלו, כמו שלא הייתי רוצה שידחו אותי בגלל פגמים שיש לי (מה שכבר קרה, ורק גרם לי להבין יותר את הכאב שלך). אז אשמח לשמוע את דעתך- בתור בימאית, מה לדעתך אצתרך לעשות במצב בו השחקן הנבחן לא יתאים לדמות בגלל גמגום?
אני מעריכה וממש שמחה על שאלתך! אני אגיד לך מה לדעתי אפשרי לעשות, כי יש מקרים שזה אכן עלול להוות בעיה.
עלייך לבחון באודישנים את רמת הגמגום. זאת אומרת לראות עד כמה הנבחן מגמגם, אם זה ברמה גבוהה הוא נמוכה יחסית. אני יכולה לומר שבמצבים כמו של אודישן וכאלה, מגמגמים יגמגמו יותר ואפילו הרבה יותר ( זה קורה לי) ממה שהם בדרך כלל. אז אני מאמינה שזה נכון לגבי כל מתמודד אבל בעיקר אם את שומעת מגמגם, לחייך. לתת לו תחושה שהכול בסדר, זה יוריד לו אבן מהלב (מניסיון). עכשיו אני אתפצל לשתי האפשרויות שיצאו לך מזה:
הראשונה, היא אם המגמגם לא מגמגם בצורה נוראה וברמה לא גבוהה. אז אפילו כדי להפחית את הגמגום שלו יותר, אפשר לעבוד איתו על הטקסט. יש מגמגמים שהבעיה שלהם היא הברה או כמה או אותיות מסוימות. אפשר לשנות להם את הטקסט למילים שיקלו עליהם. אני מתכוונת לשינוי לאותה המשמעות הקודמת של המילה/משפט אם הדבר אפשרי. והכי חשוב, תתני לו את התחושה שהכול טוב, לפעמים זה יכול לעשות פלאים.
בקשר לאפשרות השנייה, שהיא אם את מבחינה כי המגמגם מגמגם ברמה גבוהה יחסית, אני מסכימה אתך שיש בעיה עם הדבר. אך אני יכולה גם לומר לך שלצערי, במציאות של היום מגמגמים כמעט ולא יבחנו למשחק ודברים בסגנון, בעיקר מגמגמים ברמה גבוהה שאני מניחה שמודעים לעניין ואני גם די בטוחה שעובדים עם קלינאית.
יש טכניקה שעוזרת לגמגום. לי היא עוזרת לפעמים, אבל היא לא עוזרת לכולם. אני מניחה שחלק יכירו אותה כבר. אני לא זוכרת מה השם המדויק שלה מכיוון שהפסקתי ללכת לקלינאית לפני כמה שנים אבל הקטע הוא שמאריכים מעט את האות הראשונה ( או את ההברה) במילה או במשפט. ההארכה לא אמורה להיות חזקה ולא אמורים לשמוע אותה, זה פשוט מן סוג של מרגיע את כל אזור הפה והשפתיים. אני לא יכולה להדגים לך כי אני לא יכולה לדבר איתך, אבל אולי אם תתקלי באחד הוא יכיר.
וגם, אני לא יודעת איך את תנהלי את האודישן אבל אני יודעת שלפעמים נותנים את הטקסט לפני כדי שהשחקן יוכל לעבור עליו ולהתאמן עליו קצת. דבר כזה יכול לעזור גם לאיש שהוא לא מגמגם אבל גם למגמגם. הוא יבחן את הטקסט ויראה איפה יותר קשה לו ולפי זה יוכל להתנהל באודישן.
התשובה יצאה ממש ארוכה, אבל לא הייתה לי תשובה אחרת. אני ממש מקווה שהצלחתי להעביר הכל ברור וכמו שציפיתי להעביר. אם יש לך שאלות נוספות את מוזמנת לשאול.
תודה רבה לך, אשתדל לקחת את עצתך. אני חושבת שזה יפה מאוד שאת מייצגת אנשים בעלי קשות זהה לשלך, לדעתי כולנו צריכים להסביר כמוך את הקושי שלנו לאנשים אחרים, כי אחרת פשוט קשה להבין. גם אני מתכננת להפיץ בקרוב קטע על מה שבגללו החברה דחתה אותי, ואני חושבת שכולנו צריכים.
בבקשה ותודה, זה באמת מה שהתחלתי לעשות לאחרונה ואני עוד מעט אפתח גם ספר באתר וואטפד ( אם את מכירה) שיקרא כנראה "בואו נדבר על זה…" שידבר על תופעת הגמגום. השנה הבנתי שאנשים לא מספיק מודעים ולא מבינים את הקושי בזה. אני מצפה לקרוא את הקטע שלך, סיפורים אמיתיים שכאלה, למרות שלפעמים הם קשים, הם תמיד הכי נכונים. וגם פשוט כיף פתאום לשפוך הכל על המקלדת (במקרה הזה) ולשתף. זה משחרר.