להיות חופשייה
אף פעם לא רציתי להתחיל מלחמה
אבל זה מה שקרה.
אני תמיד אהבתי אותך, אתה לא שמתה לב לזה.
הגענו לאנשים שרבים כל הזמן, אני מנסה להשאר חזקה.
ולהניח לכל העלבות שלך, אבל זה גדול עליי.
תמיד שמרתי את הדמעות לכרית, הייתי כלבה כמה שהייתי יכולה.
מנסה לשמור על החיוך בפנים, ׳שום רגע של חולשה!׳ בראשי מתהדד.
המילים שלך פוגעות בי, מנסות לחנוק אותי.
לקחת כדור? לחתוך? אף פעם לא העזתי.
אבל בגללך אני לא מפסיקה לחשוב על זה.
אני חושבת ׳האם בכלל אני נגיע לגיל 50?׳ הביא ילדים? שיביאו נכדים? שתהיה לי משפחה טובה?.
אני חושבת על זה יותר מידי, אולי יש משהו להשכיח את המחשבות.. לבנתיים.
כדור שינה? לא! מסרבת להכנע, זה לא עובד הדמעות גוברות, קשה לי , מישהו רואה אותי? כואב לי!.
אמא איפה את? בחו״ל נכון? את לא פה, אני צריכה אותך, את לא מתקשרת לישאול מה שלומי אפילו לא הודעה.
אבל זה לא משנה, כי גם שאת בבית את לא מקשיבה.
נכון את נתת לי הכל אבל מה עם אהבה? את כל הזמן בנסיעות עבודה.
אני יודעת אני לא בתך האהובה, זאת שאת מדברת כל יום, שלא מפספסת את מסיבות הסיום שלה.
ואבא אתה תמיד שומר עליי אבל זה לא מספיק. אני יודעת שאתה אוהב אותי ודואג לי אבל אני לא יכולה להתמודד עם זה כבר נמאס לי , בבקשה תשחררו אותיי
אני חלשה אתה לא רואה? אני לא אוכלת ושותה, אני לא מרעיבה את עצמי אני רוצה לאכול! אבל..
אני צריכה אתכם אבל אתם לא פה אני מרגישה כלואה, אני רק רוצה לברוח.
להיות חופשיה.
נמאס לי להיות הבת שצריכה להשקיע בלימודים הכל מעל 90.
כן אני עושה את זה בשביל עצמי , חיים טובים וכל השאר, אני עושה את זה בשביל לזכות בצומת לב שלכם!!.
אני לא חיה את החיים, אני לא יכולה לעוף, לגלות, אני פוחדת. הצילוו
אני לא יכולה יותר עם גב זקוף, פעם היית יותר יפה, תפסיקי להתנהג ככה , לבקש דברים
אבל אני לא יכולה להחזיק את זה יותר.
אני תמיד מקבלת הכל הכל .
מצטערת שהייתי בת לא טובה .
שהייתי חברה חרא.
מצטערת שאף אחד לא אהב אותי.
עכשיו אני רוצה לעוף,לשכוח מדאגות, מהכל.
להיות חופשייה.
תגובות (3)
מקסימה, הקטע הזה נגע לליבי.
באמת קראתי כל מילה והבנתי את הכאב שלך, כי אני מזדהה איתך בחלק מהדברים שאת עוברת.
אני לא חושבת שהיית לא טובה, אני לא מדמה אותך לחרא, וזה לא משנה אם אני מכירה אותך או לא,
כי אני לא חושבת שיש אנשים רעים, אלא כאלו שרע להם.
את לא מושלמת, את אנושית ואת צריכה להבין שבחיים את הולכת לעשות טעויות,
אבל אם את לא הולכת לסלוח לעצמך, אף אחד לא יסלח.
את מקשה עם עצמך,
הבעיה שלך היא שאת לא אוהבת את עצמך, את לא שלמה עם עצמך…פשוט עטית על עצמך יותר מידי מסכות, של אחת שלא מראה חולשה, אחת עם חיוך מזוייף את הכאבים הדחקת, קברת בכרית.
אבל נשמה, זוהי לא הדרך להתמודד.
דברי עם אמא שלך, תספרי לה מה את מרגישה. כן, אני יודעת שזה קשה אבל זה הפתרון.
ואם מה שהבנתי בהתחלה את מדברת על חבר שלך, או אדם שקרוב לך, אני חושבת שאת צריכה לעשות הפסקה, להתרכז רגע בעצמך…
לדעת להכיל את עצמך, לדעת לאהוב את עצמך,
ורק אחר להעניק את אותו רגש לאחרים.
וברגע שתלמדי לקבל את עצמך,
תוכלי להיות חופשייה, בלי שום דבר שיכבול אותך.
אני מרגישה כאילו הקטע הזה נכתב עליי
וואי קטע יפפהה נוגע למערכת יחסים שיש להרבה ילדיםם ואנשים עם ההורים שלהם לבחירת העורכיפ דחוףףף