sapir13
היתה בי סערת רגשות. כעס, בושה, מבוכה, אשמה, ועד לרגע שבו קיבלתי את ההודעה שהמפתחות נמצאו, לא מצּאתי בעצמי סליחה- לי, ולגברת, ולאחותי על כל הבלאגן שקרה. ואולי זה לא חוכמה להסתכל על הכל מזווית אחרת אחרי שהכל נרגע, אך כל תובנה היא תובנה. אולי בסוף הכל היה לטובה.

לדון לכף זכות

sapir13 21/08/2024 103 צפיות אין תגובות
היתה בי סערת רגשות. כעס, בושה, מבוכה, אשמה, ועד לרגע שבו קיבלתי את ההודעה שהמפתחות נמצאו, לא מצּאתי בעצמי סליחה- לי, ולגברת, ולאחותי על כל הבלאגן שקרה. ואולי זה לא חוכמה להסתכל על הכל מזווית אחרת אחרי שהכל נרגע, אך כל תובנה היא תובנה. אולי בסוף הכל היה לטובה.

לפעמים לדון אדם לכף זכות זה קשה.
להישאר רגוע ולהגיד "הכל לטובה, שילך בזה ולא במשהו אחר" זה קשה.
באותו רגע, בתוך כל החיפוש וההיסטריה
זה קשה לעצור לנשום ולנסות להבין "למה לי זה קרה".

מחילה

יש בי צד שלא רואה תמימות או ניסיון עזרה
בלקיחת דבר מה שלא שלך
וכשפנינו אל ההנהלה
קיבלנו את גישת ה "אין זמן עכשיו, תבואו עוד רבע שעה".

בדיוק בנקודה שבה השלמנו עם מה שקרה
הגיעה אליי ההבנה שאולי, רק אולי
הכל נעשה לטובה.
אולי משמיים כוון כך שאשכח את השקית
שלא נעלה על הכביש באותו זמן,
ואולי זהו היה מבחן המידות-
כעס ואכפתיות עבור אחותי ואבי
ולקיחת אחריות עבורי,
לראות איך נגיב ומה נאמר.

ואולי אין מטרה נעלה כלל,
אולי זוהי רק אישה שראתה כלי בשקית עזובה
ובחרה להחזיר אותה כי ראתה מפתחות רכב בפנים,
והתחרטה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך