לב מרוקן.

רוצה לדעת משהו?
אני מרגישה חרא.
אני לא יודעת עוד כמה אוכל לסבול להרגיש את הלב מתרוקן.
או שהוא נברא ככה…
חסר.
אני מקסימה בדרכי שלי, כן אין לי את האף המשורטט של הדוגמנית הזאת שאתה מביט בה עכשיו ומזיל ריר, או עיניים כחולות ירוקות…
שלי בצבע חום קקי.
אבל יש לי אחלה עצמות לחיים שמדגישות גבות עבות אך משורטטות,
ויותר מכל יש לי לב,
לא מלא מידיי כפי שכבר הבנת,
שיוכל לעטוף אותך במלא אהבה והמון נשיקות,
כי אני מלאת תשוקה.
יום ולילה.
אז אולי תפסיק להשאיר אותי כאן, לחבק את הכרית לבדי?!
אולי תפסיק לזרוק איזה משפט נחמד עם חיוך מנומס ותזרוק את עצמך עליי?
זה נשמע לך פתטי?
תאמין או לא. במשך החיים היופי מתמוסס יחד עם הפוזות והנורמות החברתיות,
הוא, אז נשאר רק אני.
ואתה.
והכנות שלי. הרצון שלי. האהבה האינסופית. וכל הטוב שאני רואה בך, שיגרום לך לרצות להציץ קצת בעצמך.

אז תפסיק להשאיר את הלב שלי מרוקן. שלח הודעה. עשה מעשה.
תראה בי יותר ממבט חטוף ראשוני.
תראה בי אינסוף.