לבד בעולם מלא אנשים

הדמעות זולגות על הכרית… את יודעת שכשתתעוררי בבוקר היא עדיין תהיה רטובה, כי התעוררת כל שעה והמשכתי לבכות… את אפילו לא מצליחה לחלום על חיים טובים, לא מצליחה לחלום, לא מצליחה לדמיין את העתיד שלך! זה כבר הפך להרגל. אך עכשיו את לא רואה איך את הולכת לקום.. נפלת… נשברת.. ואין מי שיעזור לך לעמוד שוב על הרגליים! התעייפת מלהרים את עצמך, נחלשת מכל מכה עד שנשברת.. פשוט נשברת.

את מיואשת… נמאס לך לדבר ולנסות להסביר אז עכשיו את פשוט שותקת.. אין טעם לבזבז על זה זמן, ממילא לאף אחד לא אכפת.
את כלום, אוויר… וגם זה בספק.

אין לך כלום, אין לך אף אחד… כך זה היה וכך ישאר… לא מרצונך אלא כי את לא מספיק טובה בשביל אחרים, חסר בך משהו שיעורר בהם רצון להקשיב.

אבל הכי חשוב שהם יודעים שאת תמיד תהיי בשבילם, הכי חשוב שכשהם צריכים משהו הם יודעים שהם יכולים לפנות אלייך, הכי חשוב שהם יודעים שאפשר לסמוך עלייך, לדבר איתך, הכי חשוב שהם יודעים שתהיי איתם עד שהכל יגמר, שתשאלי שוב ושוב ותנסי לעזור עד שתדעי שהכל בסדר, הכי חשוב שאת יודעת לחבק ולתמוך, הכי חשוב שהם יודעים שתשארי ערה בשבילם עד השעות הקטנות של הלילה גם אם את ממש עייפה, הכי חשוב שהם יודעים שגם אם את ממש עסוקה את תמצאי את הזמן בשבילם.

הרבה פחות חשוב שכשאת צריכה מישהו לא יהיה אף אחד, פחות חשוב שלך אין על מי לסמוך, שלך אין עם מי לדבר, פחות חשוב שלך אין מי שיהיה איתך וידאג שהכל בסדר והכאב עבר, פחות חשוב שלך אין מי שיחבק ויתמוך, פחות חשוב שבכל לילה את בוכה לבד עד שהכרית כבר ספוגה, פחות חשוב לפנות בשבילך את הזמן… כי את כלום.

ואת? כל מה שאת רוצה זה רק מישהו אחד! רק אחד לא יותר! שיבין אותך, שיהיה איתך, שיחזק אותך, שיקשיב לך, שרק ממבט בעיניים יבין שאת צריכה חיבוק, שישכיח ממך את כל הצרות, את כל הכאב..שיוכיח לך שיש לך על מי לסמוך.

אבל עד אז… בתקווה שבאמת יהיה אחד כזה.. תמשיכי לבכות לכרית, תסגרי בתוך עצמך, כי אין מי שיקשיב.