לא רוצה להרגיש טוב

אני שוב פעם לא מרגישה טוב, אבל הפעם אני לא בטוחה אם אני בכלל רוצה להרגיש יותר טוב.
תמיד אני במין הרגשה כזאת עילאית, הכל מרגיש מושלם והכל כאילו טוב מדי מכדי להיות אמיתי.
אני משתדלת לא לחשוב יותר מדי, אבל לצערי זה כמעט בלתי נמנע, אתה שקט מדי, או אדיש מדי, וזה גורם לי לאינספור מחשבות.
אני מנסה לא לדאוג. אבל אתה חשוב לי אז איך לא אדאג?
אני מנסה לא לבכות, אבל הכל כואב לי ואני מרגישה שכל הטוב עוד שנייה מתפרק. ואני ביחד איתו.
אני מנסה לא לכעוס, אבל אתה מתנהג כאילו לא אכפת לך וכמעט אף פעם אין לך מה לומר כשלי יש כל כך הרבה.
אתה אומר לי שאתה אוהב, אבל אתה לא אוהב כמוני. אתה לא תלך איתי באש ובמים. אתה תילחם עד נקודה מסוימת. לא כמוני עד הסוף.. אתה אוהב אבל רחוק מלהיות מאוהב.
נלחמת על כל האנשים הלא נכונים ועכשיו כבר אין לך כוחות כדי סתם לחיות בלי שום מלחמות.
ואני יודעת שזאת לא אני אבל הרגשה מטורפת של "את לא מספיק" חונקת אותי כל פעם.
וזה כואב. כואב לי ואני לא יודעת מה הרמת סיבולת שלי וכמה עוד אצליח לסבול את ההרגשה הזאת.