לא. נכון.

אני מנסה לכתוב משהו מקורי,
אבל איכשהו יוצא שהמילים שלי תמיד מחפשות צומי.
אולי לא בחרתי להיות דכאוני.
הלוואי והייתי יכול להיות יותר מקורי,
אבל אתם קוראים רק עוד טנייג\'ר מפגר,
שבמקום לעשות משהו עם החיים מתפלל להתפגר.
"לא אני אחר!"
האגו שלי צועק.
והדיכאון סותם לנפש את האוזניים, מנסה להתחמק.
אבל אני עדיין רואה את השפתיים שלו זזות.
למות.
לחיות.
למות.
לחיות.

,