לא התכוונתי…

fuckedupgirl 06/10/2015 624 צפיות 2 תגובות

אז האמנת בי ברגעים האלה שהייתי סתומה ועשיתי שטויות שלא הרשית לי לעשות והיום אנחנו כבר צוחקים על זה.
אז כשהיית חוזר הביתה לא הייתי עדיין קיימת בשביל אבל עכשיו אני פה.
אני רוצה לתמוך בך, לעזור ולעודד כמו שאתה עושה לי.
אבל אני חלשה.
אני מרגישה כל כך חלשה.
לא יכולה להועיל לך בכלום.
אני בסך הכל ילדה קטנה לידך ואתה כל כך גדול וחזק ומסוגל להכל.
ואז הגיעו אחרים וסחפו אותי כמו גלים עצומים הרחק ממך…
אהובי, לא התכוונתי… ככה לפגוע וככה לעזוב.
ואנחנו יודעים שהוא גדול עליי, עלינו. אנחנו לא רוצים להיפגע.
אני מנסה לעזור ולתמוך בך אבל אולי אתה לא זקוק לזה.
ואולי… אני זקוקה לזה הרבה יותר ממך?


תגובות (2)

אני רואה דימיון מאוד גדול בין הכתיבות שלנו…
הסתירה תוך כדי הכתיבה והרגשות – הכעס והפגיעה אל מול ההאשמה העצמית…
הסוף עם השאלה חזק מאוד

06/10/2015 12:24

    אני שונאת להגיד את זה אבל.. אמרתי לך;)
    ותודה :)

    06/10/2015 12:29
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך