לאן הם נעלמו..?

אהוב שלי
~~~~~~~
שנינו מתחילים תקופה חדשה בחיים שלנו.
ממש עוד מעט.בינתיים אנחנו כרגיל רבים.
יפה שלי באמת שכבר נמאס לי ואני בטוחה שגם לך.
למה אנחנו לא יכולים להיות רגילים?
זוג רגיל אוהב שלא רב?
דווקא כשנהיינו יחד התחילו הריבים,בתור ידידים הכל היה מושלם.
אבל שנינו רוצים יותר מידידים.
וכל בוקר צריך לקום,ולהכין את עצמי ליום החדש.
ליום החדש שבו עוד פעם אני אזהר במילים שלי כדי שלא יהיו ריבים.
אהובי.אני התאהבתי בך.
אתה הבן אדם שאני בחרתי לאהוב.
אומרים שמי שפוגע בך אלה דווקא האנשים הקרובים-וזה נכון.
אנחנו כל כך נפגעים אחד מהשנייה.
מהעקשנות של כל אחד מאיתנו.
מהפיוז שעולה מהר.
מההתנהגות חמומת המוח שלנו.

כבר נמאס לריב.נמאס לי.
אני רק רוצה לבכות ושאתה תבוא לנחם אותי.
שאני אהיה בין זרועותיך כמו אז בגינה.
שאני עם הדמעות שלי אסתכל עליך.
והדבר היחיד שאעשה זה להסתכל בעיניך.
ושנתנשק כמו מקודם,כרגיל.
כאילו כלום לא קרה.

איפה הימים הטובים שרק צחקנו ואהבנו?
בלי ריבים…?
לאן הם נעלמו?