כתיבת חדר (ברוח חוויותי משלטונות הצבא)
היא הופיעה בעבר, למדתי להכיר אותה, לא שהייתה לי ברירה אבל היא פשוט נכנסה לחיי והזמן עבר. מהר מדי.
זה לא היה קשה, זה היה מאוד מתגמל בסוף כל חודש לראות שהוא נגמר מבלי להבחין בו זז.
ברכותיי, נכנסת למעגל חיים היומי של המאה ה-21. מה קורה פה? בעיקר עושים חיים (אבל בקונוטציה השלילית של המובן, איך לא)
רק תסיים עם המסגרת הזו ואז תתחיל אחת אחרת, תמיד המסגרת החדשה שבאה נחשבת לחשובה ויוקרתית יותר מזו שלפניה. החופש יחכה, הוא תמיד יכול לחכות, הוא ממש שם, מעבר לפינה, רק תסיים את החלק שלך עכשיו פה.
זה לא היה קל במיוחד להתחיל להתנהג כפי שמצופה ממך כשאתה רוב הזמן מוכרח להיות סביב אנשים "נמוכים", אנשים… לא קלים. כי החיים שלהם לא, זאת אומרת – גם החיים שלהם לא, אבל בדרך כלל הם יכבידו על כל הסובבים.
האלגוריתם שלך יגרום לזה שתמיד לך זה הכי יפריע, אבל אין טעם להיכנס או לשנות את זה, כי כל הניסיונות השווא שלך לשנות אנשים נועדו לכישלון. אין לי גם שום כוונה לשנות אנשים שלא מזיזים לי.
את אלה שכן מזיזים לי, ואין לי כאלה הרבה – אסור לי לשנות.
אז כמו שאמרתי, התקופה הזאת, היא הופיעה בעבר, למדתי להכיר אותה, לא שהייתה לי ברירה אבל היא פשוט נכנסה לחיי והזמן עבר, מהר מדי.
במסגרת שכולם חייבים להיות בה אבל אף אחד לא רוצה להיות בה וכולם רק מחכים שזה ייגמר אפשר להגדיר את התקופה הזאת כתקופה טובה, אבל רק בגלל המסגרת הנוראית.
משום מה בני האדם משלימים עם רוע הגזירה ונשאבים (בעל כורחם?) לסגנון חיים בנאלי ותבניתי שכולל היצמדות לנורמות חברתיות מזעזעות. האירוניה תוקפת במלוא חוזקה כשנורמה חברתית עולה באיזה דיון רדוד ומישהו עונה לך את המשפט המחץ שתמיד גורם לך להרים דגל לבן – "לא נורא, בעתיד אתה תחשוב אחרת". אוקיי, לפחות מישהו מאיתנו יחשוב. משום מה בשיחות כאלו תמיד הצד שאני מדבר איתו כבר חשב. הוא חשב מספיק, איש אינו יודע מתי או איפה ובאיזה גיל אבל הוא הגיע למסקנה שאני אחשוב אחרת בבוא הזמן.
בכל מקרה, רק בגיל מסוים תסכים להצטרף למסגרת כזאת, כי אתה לא באמת מכיר אותה.
את התקופה היית מכיר עוד מלפני רק אם היו לך חיים לא קלים. ואז גם בטח היית הופך בעצמך לאדם לא קל. ואנשים שהיית מכיר באיזו מסגרת משותפת איתם היו מסתכלים עליך ולא היו מתאמצים להסתיר שבליבם אתה "נמוך" או טיפש עבורם. אבל זה לא שהחיים שלך לא היו קלים, הם פשוט לא היו. אז לא הכרת את התקופה.
תגובות (0)